>>
 
 מונחון חדשנות
   
 
א

אסטרטגיית אוקיינוס כחול

(באנגלית ( Blue Ocean Strategy אסטרטגיה עסקית להתמודדות בשוק תחרותי. הוגי הגישה הם וו. צ'אן קים (W. Chan Kim) ור'נה מאובורן (Renée Mauborgne), שהציגו אותה לראשונה בספרם "אסטרטגיית אוקיינוס כחול" בשנת 2004. קים ומאובורן גורסים כי עסקים מסורתיים מתחרים זה בזה על ידי שיפור מאפיינים במוצר או בתהליכי הייצור, במטרה להגדיל את נתח השוק שלהם בפלח שוק מסוים. אסטרטגיה זו מתוארת על־ידם, מטאפורית, כאסטרטגיית "אוקיינוס אדום" — אלו הן כל התעשיות הקיימות כיום, זירת השוק הקיימת והידועה. באוקיינוס האדום, גבולות התעשייה הינם מוגדרים ומקובלים וחוקי המשחק התחרותיים ידועים. המתחרים מנסים לגבור האחד על השני על ידי תפיסת נתחי שוק נוספים. כשהשוק נהיה צפוף, התחזיות לרווחים וגידול קטנים. התחרות הזו הופכת את האוקיינוס לאדום מדם המתחרים הנאבקים זה בזה.
לטענתם המחברים, אסטרטגיה חלופית אפשרית היא אסטרטגיית האוקיינוס הכחול. אוקיינוס כחול, מוגדר ככזה שאינו קשור לשווקים קיימים, הוא יוצר ביקוש והזדמנויות חדשות בהן פוטנציאל הגידול והרווחיות הם משמעותיים ביותר. המתחרים אינם נאבקים באמצעות תמחור, שיפור מאפייני מוצר או שימוש בתהליכי ייצור דומים, אלא באמצעות יצירת מוצר שלו מאפיינים שונים בתכלית, תוך שימוש במבנה ארגוני ובתהליכי ייצור ייחודיים. אסטרטגיה כזו מקשה על המתחרים לחקות את החדשנות במוצר, משום שחיקוי כזה תובע מהם לשנות מהותית את פעולתם וארגונם. אסטרטגיה של "אוקיינוס כחול" יוצרת, לפיכך, ים נקי מתחרות, בו החברה הנוקטת אסטרטגיה זו פונה לקהל יעד חדש, עם יתרון תחרותי ממשי המתקיים לאורך זמן. באוקיינוס הכחול התחרות אינה רלוונטית משום שחוקי המשחק עדין אינם מוגדרים ומגובשים. המושג "אוקיינוס כחול" הוא אנלוגיה לתיאור שווקים פוטנציאלים רחבים, עצומים ועמוקים, שטרם התגלו. אסטרטגיה זו מבוססת על ההנחה שגבולות השוק ומבנה התעשייה אינם נתונים וניתן ליצור אותם על ידי פעולות ואמונה בשחקנים בתעשייה.

אינטרנט של הדברים
(The Internet of Things) צפויה להיות המפכה הבאה בתחום רשת  האינטרנט ולכן קרויה גם web 3.0.
 האינטרנט של הדברים יספק גשר חדש בין החיים האמיתיים לעולם הוירטואלי. האינטרנט לא יהיה רק רשת של מוחות אנושיים אלא ישלב עצמים חיישנים ופעילויות פיסיות כל זאת באמצעות הטמעה של חיישנים בתוך מכונות וכלים פיזיים מכל סוג המאפשרים קיום יחסי גומלין תקשורתיים עם המערכות שמסביבם.

אקסלרטור

תוכניות "האצה" נועדו להגביר את התקדמות הסטארטאפ בצורה משמעותית, בתוך פרק זמן מוגדר מראש. רוב התכניות המקומיות עובדות באותה הדרך ומציעות ליזמים חלל עבודה, גישה ל"מנטורים" ובעלי ידע שיעזרו לפתח את המוצר בצורה הטובה ביותר וכמובן גישה למשקיעים פוטנציאלים ולקהל היעד אליו מכוונת החברה.

ב


בינה עסקית

(באנגלית: Business intelligence, בראשי תיבות: BI) היא תחום בטכנולוגיית המידע העוסק בבניית מערכות העוזרות לארגון להפיק מידע משמעותי מבחינה עסקית מתוך מכלול הנתונים הנאספים על ידיו. מערכות הבינה העסקית מספקות מידע היסטורי, מידע עכשווי ותחזיות בנוגע לפעילות העסקית, ובעזרתן ניתן לאתר דפוסים משמעותיים לניהול של ארגון, וליצור דוחות התראות ואיתותים לצורך קבלת החלטות ניהוליות. טכנולוגיות בינה עסקית כוללות כריית מידע (Data mining), עיבוד אנליטי מקוון (Online analytical processing,‏ OLAP), ניהול ביצועים עסקיים (Business performance management), מידוד (Benchmarking) וניתוח מנבא (Predictive analytics).
הצורך ב-BI נגרם מהגידול העצום בכמות הנתונים הנאספים בארגון (אלו מכונים לעתים "Big Data"), אשר מקשים על ניתוחם הידני, ללא כלים לאישוש והבטחת אמינות של המסקנות. BI כולל שיטות מגוונות למחקר נתונים. חלק מהשיטות מתייחסות גם לתפעול הנתונים והכשרתם לצורכי ניתוח והפקת מסקנות. אחת השיטות המרכזיות בבינה עסקית, והבסיס של BI לשימושי מידע ארגוני, היא כריית מידע.

ביג דאטה
(באנגלית: Big Data) מונח המתייחס למאגר מידע הכולל נתונים מבוזרים שאינם מאורגנים לפי שיטה כלשהי, שמגיעים ממקורות רבים, בכמויות גדולות, בפורמטים מגוונים, ובאיכויות משתנות. למאגרים כאלה ארבעה מאפיינים עיקריים, שגורמים לקושי בניהול המאגר בכלים שהתאימו למאגרי מידע קטנים יותר: Volume (נפח), Velocity (מהירות), Variety (גיוון) ו-Volatility (נדיפות).
האתגר בניהול נתונים (data) בהיקפים גדולים, שאינם מוזנים בצורה מתוכננת מראש ואינם כפופים לשיטת אפיון מרכזית, הפך את התחום הטכנולוגי של "ביג דטה" לעניין מרכזי בטכנולוגיות המידע (IT), ובשנת 2011 נכנס המונח לשימוש רחב.
חלק גדול מהדיונים בנושא עוסקים בבעיית הנפחים הגדולים שמעל מאות טרה-בית, ובקצבי הגעה מהירים מאד וממקורות רבים ושונים. מסדי הנתונים היחסיים הקיימים אינם בנויים לאיחסון ולניתוח כמויות מידע כה גדולות, שרובן אינן מגיעות באופן מפורמט לפי תבניות ידועות מראש. העלות הזולה יחסית של אמצעי האיחסון מצד אחד והכמות האדירה של מידע המגיע משלל מקורות (אתרי אינטרנט, רשתות חברתיות, מכשירים סלולריים, מצלמות אבטחה, סנסורים ועוד) מצד שני, גורם לכך שמידע נאגר ללא מחיקה ומאפשר יכולות ניתוח תבניות (patterns) וקורלציות הנדרשות בעולמות תוכן רבים. עקב כך התפתחו החל מסוף העשור הראשון של המאה ה-21 כלים ואמצעים לאיחסון, ניהול וניתוח של כמויות מידע עצומות אלה תחת הכותרת הכללית נתוני עתק ("Big Data")
דוגמאות ליישומים: בתחום הביולוגיה: מיפוי הגנום, בתחום הפיזיקה חישוב מבנים ותהליכים באסטרונומיה והתנהגות חלקיקים במערכות קוונטיות. בתחום המסחר: כריית מידע ממליוני טרנזאקציות כספיות לשם זיהוי התנהגות צרכנים.

ג

גיימיפיקציה (מישחוק)

גיימיפיקציה משמעה מישחוק הוא "שילוב מנגנוני משחקים בסביבות שאינן משחקיות כדי להניע לפעולה, לעודד מעורבות [אינג'ייג'מנט], ונאמנות [לויאלטי] מתוך הנאה של המשתמשים באותן סביבות: אתרי אינטרנט, אפליקציות סלולר, שירות, קהילה, תוכן או קמפיין
השימוש בטכניקת זו נחשב לאחד הטרנדים הפופולאריים ביותר היום, ומבוסס על הגברת מעורבות הגולשים באתרים ואפליקציות (בעיקר באתרים ואפליקציות מסוג WEB 2.0), בהם נעשה שימוש במתן תגמול וירטואלי כגון : נקודות משחק, עליה בשלבים\דרגות, קבלת פרסים וירטואליים (כגון מטבעות, דמויות אווטאר משופרות, אקססוריז), הצבת פרופיל המשתמש לפי ניקוד בלוחות מובילים (Leaderboards) בין חבריו ועוד.
 
גריט
מחקרים בתחום היצירתיות והחדשנות מעידים כי אוריינטציית למידה הינה קריטית. המונח גריט, כפי שפותח על ידי הפסיכולוגית אנג'לה דאקוורת, מבטא את אוריינטציית הלמידה אותה אנשים צריכים לאמץ על מנת להצליח. למעשה, גריט מבטא מיקוד בלמידה ופחות בביצועים- על מנת להצליח, יש להתמיד לאורך זמן, להיות בעל תשוקה לדבר ולאפשר גמישות. דאקוורת מציינת כי נתוני הפתיחה, או ההישגים הקוגניטיביים (למשל IQ) הנם פחות משמעותיים להצלחה אמיתית, לעומתם- היא מדגישה את החשיבות של המאמץ, ההשקעה והיכולת לרוץ למרחקים ארוכים וללמוד מהתהליך.


ד


דמו דיי  (יום ההצגה)

DemoDay יום בו סטארטאפים, יזמים, הוגי רעיונות מציגים את המיזם שלהם בזמן קצוב אל מול קהילת משקיעים, יזמים, וחברות.

ה


האקאתון

(מאנגלית: Hackathon) הוא אירוע התכנסות של מתכנתים, מפתחים, אנשי עיצוב, מתכנני UI   ואחרים יחד כדי לעבוד על תוכנה בנושא כלשהו או בכדי להגיע לפתרון פורץ דרך בתחום ספציפי. אירוע כזה יכול להימשך יום אחד או יותר. השם "האקאתון" גזור מהמילה האקר – מתכנת יצירתי, ומרתון, כלומר – "מרוץ" של תכנות יצירתי. התוכנה שמפותחת בהאקאתונים היא לרוב תוכנה חופשית.
להבדיל מכנס, בהאקאתון בדרך כלל אין הרבה הרצאות ושיחות, והמשתתפים מתרכזים בעבודה בצוותים קטנים, שכל אחד מהם עובד על פתרון לבעיה שקשורה לנושא הכללי של ההאקאתון. הנושא יכול להיות טכנולוגי, למשל – פיתוח של יישומים למערכת הפעלה כלשהי או בשפת תכנות כלשהי, כאשר לא מוגדר מראש מה בדיוק היישומים אמורים לעשות. הנושא יכול להיות גם פונקציונלי, למשל – תיקון באגים באבטחה של תכנה מסוימת, הקמת אתר אינטרנט לתועלת הציבור או פיתוח תשתית טכנית לאירוע חברתי.

האבים של חדשנות
Innovation Hub סביבת עבודה משותפת ליזמים, המנהלים את התהליכים שלהם ומתחברים באופן המאפשר ליזמות לפרוח, מאפשר לסביבה להתחבר אל אותם רעיונות וליצור אקו סיסטם של קשרים בעולם הדיגיטלי עם אותם אנשים אשר מתעניינים באווירה הזו.

הדפסה תלת מימדית
הדפסה תלת-ממדית היא טכנולוגיית ייצור המאפשרת לייצר דגמים תלת-ממדיים היישר מתוך תוכנות התב"ם. מכונות ההדפסה מייצרות את הדגמים (אבטיפוס) מפולימרים שונים, שכבה אחרי שכבה, ולבסוף מתקבל דגם סופי, כפי שתוכנן במחשב.מדפסת תלת הממד הראשונה נוצרה בשנת 1983 על ידי צ'אק האל מחברת "3D Systems", יצרנית מדפסות תלת-ממד.
מדפסות תלת-ממד נמצאות בשימוש בתעשייה לצורך ייצור דגמים, חלקי מתכת מורכבים, תכשיטים, אופנה ועוד. בנוסף ישנן ניסיונות לייצור מדפסות לייצור אוכל, מבנים, איבריים ביולוגיים ועוד.
הדפסה תלת מימדים מוגדרת כמהפיכה התעשייתית השלישית שכן המעבר לייצור דיגיטלי עתיד לשנות את ייצור הסחורות וסדרי עולם העבודה, להיכולת להפיק מוצרים לפי דרישה, תעורר מעורבות גוברת של הצרכנים בעיצוב המוצר, תיצור אקוסיסטם של צרכנות פרסונאלית יותר ותשבש תעשיות מסורתיות.
הוכחת רעיון
(באנגלית POC- Proof of Concept )  בדיקה המספקת הוכחה  שהמיזם שנוסה הוא בר ביצוע. כלומר  אינדיקציה הממחישה בבירור את המוצר או השירות בפועל.

ו

ז

ח

חדשנות

(באנגלית Innovation) היא יצירת ערך מוסף באמצעות פתרונות חדשים לצרכים קיימים, או באמצעות יצירת פתרונות לצרכים חדשים.פתרונות אלה מושגים על ידי פיתוח או שימוש במוצרים, תהליכים, שירותים או טכנולוגיות יעילים יותר מבעבר או על ידי רעיונות בשלים שמתאימים לשווקים, מדינות, או חברות שמוכנות ומעוניינות לקלוט אותם.
חדשנות שונה מהמצאה, בכך שחדשנות מתייחסת לשימוש בשיטה או ברעיון טובים יותר, בעוד שהמצאה מתייחסת לתהליך ולאופן היצירה של השיטה או הרעיון. חדשנות שונה גם משיפור, בכך שהיא עוסקת במשהו שנעשה מהותית באופן שונה ולא בעשיית אותם הדברים בצורה טובה יותר.
נהוג להבחין בין חדשנות תוספתית (אינקרמנטלית) לחדשנות פורצת דרך או חדשנות משבשת (disruptive innovation). בעוד שהראשונה מתייחסת ליעול וליצירת מענים חדשים מתוך הידע הקיים, האחרונה, מייצרת קטגוריות חדשות אשר משנות את הסביבה העסקית ובכללותה, ומייצרת לפיכך צרכים חדשים ודרכי פעולה חדשות להתמודדות עמם.

חדשנות פתוחה
(באנגלית: Open innovation) חדשנות פתוחה הינה גישה ליישום חדשנות, לפיה ארגון יכול וצריך להשתמש ברעיונות ממקורות חיצוניים, כגון אנשים פרטיים, לקוחות, ספקים, מרכזי מחקר ועוד, במקביל להמשך יצירת רעיונות חדשים מתוך הארגון. בעולם בו יש שפע של מידע וחברות לא יכולות להסתמך על מחקר פנים-ארגוני בלבד, חדשנות פתוחה מעודדת חברות להשתמש במחקרים והמצאות מארגונים שונים. חדשנות פתוחה היא הדדית – רעיונות ממקורות פנימיים אשר אינם מנוצלים בתוך הארגון, צריכים לעבור לגופים חיצוניים (למשל, באמצעות הרשאות או מיזמים משותפים). חברות כגון GE, LEGO ו – Samsung הן דוגמאות חיות לסיפורי הצלחה של שימוש בחדשנות פתוחה.
מנגד, חדשנות סגורה (החדשנות המסורתית) טוענת שבבסיסה של חדשנות מוצלחת ניצבות בקרה ושליטה. חדשנות זו מתבססת אך ורק על תוכן שנוצר בתוך הארגון, מהיווצרות הרעיון, תקצובו, שיווקו ועד תפוצת המוצר או השירות.
נקודות החוזק של החדשנות הפתוחה מתבטאות במספר דרכים: חיסכון בתקציבי מחקר ופיתוח, הגברת הדיוק במחקר ופלח שוק, שיפור פרודוקטיביות הפיתוח ועוד. עם זאת, הגישה כוללת גם נקודות תורפה כמו דליפה בלתי מכוונת של מידע חסוי.
המונח "חדשות פתוחה" נטבע על ידי פרופ' הנרי צ'סברו, ראש המרכז לחדשנות פתוחה באוניברסיטת קליפורניה, בספרו שהוצא לאור ב- 2003. אך הרעיון, השיח והשלכותיה של החדשנות הפתוחה קיימים כבר משנות ה -60.

חדשנות משבשת

(באנגלית Disruptive Innovation) היא מונח שמקורו בעולם הטכנולוגיה ומתאר חדשנות שעוזרת ליצור שוק חדש ובמשך הזמן גורמת לשיבוש של השוק הקיים (המסורתי) עד להפיכתה לחדשנות הדומיננטית בשוק תוך כדי החלפה של הטכנולוגיה הישנה בשוק המסורתי. השוק החדש נוצר תוך מתן מענה לפלח שוק קטן או לא משמעותי אשר לא קיבל מענה באמצעות החדשנות הדומיננטית.
בשל כך, חדשנות משבשת מאופיינת בביצועים נחותים ביחס למה שהצרכנים של השוק המסורתי דורש אך יש לה יתרונות אחרים שלקוחות אחרים, בדרך כלל בשוק קטן או מתעורר, מעריכים. יתרונות אלו יכולים להיות מחיר זול יותר, גודל קטן יותר ו/או נוחות. כך הטכנולוגיה המשבשת מתפתחת ומשתפרת מחוץ לראדאר של השחקנים הקיימים (המסורתיים) עד למצב (שיכול לקחת שנים ואף עשרות שנים) שהיא כבר אינה נחותה בביצועים שלקוחות המסורתיים מעריכים (כמו איכות קול בטלפון או איכות תמונה במצלמה או במדפסת). על כן, המושג חדשנות משבשת מתאר חידושים אשר משפרים את המוצר או השירות באופן שהשוק הקיים לא צפה, תחילה על ידי פניה לקבוצת צרכנים חדשה ואחר-כך עלי ידי הורדת מחירים בשוק הקיים.

חדשנות תומכת

אינה יוצרת שוק חדש, אלא תומכת בשוק הקיים בכך שהיא מספקת חדשנויות המשפרות את הביצועים של המוצרים בשוק זה באופן שמוערך על ידי מגזר הלקוחות של שווקים אלו. שיפורים אלו יכולים להיות שיפורים "לא רציפים" (רדיקלים/קיצוניים או מהפכניים) או שיפורים "רציפים" (אבולוציונים). בעוד שהחברות המובילות בשוק הקיים בדרך כלל מצטיינות בהובלת חדשנות תומכת לא כך הדבר הוא לגבי חדשנות משבשת. הסיבה לכך היא שחדשנות משבשת גדלה תחילה בשווקים קטנים ומתעוררים שהחברה המובילה לא רואה בהם שווקים אטרקטיבים להיכנס אליהם וכך הם מיוצרים ומפותחים על ידי שחקנים אחרים ומתחת לראדאר של השחקנים המובלים עד שזה כבר מאוחר מידי.

חוכמת ההמונים
רעיון "חכמת ההמונים" גורס שחכמתו של ההמון גדולה, בתנאים מסוימים, מחכמתו של המומחה היחיד. על פי רעיון זה, שקלול התשובות שתפיק קבוצה גדולה של אנשים שאינם מתואמים ביניהם יהיה כמעט תמיד מדויק יותר מהתשובה הטובה והמלומדת שיפיק מומחה עצמאי.
מקור המונח בסר פרנסיס גולטון, איש אשכולות אנגלי, מדען חוקר טבע אשר ביקר בשנת 1906 ביריד לממכר חיות, במהלך היריד התקיים הימור בדבר משקל בשרו של שור מסוים, לאחר שחיטה. סר פרנסיס גולטון הניח, שבגלל שהגנטיקה של ההמון היא נמוכה ההמון  לא יהיה מסוגל לנחש את משקלו של הפר.
בהימור לקחו חלק כ-800 ממשתתפי היריד, ובסיום האירוע קיבל סר פרנסיס את פתקאות ההימורים וחקר אותן. להפתעתו הוא מצא כי ממוצע הניחושים של כל משתתפי ההימור היה 542.9 ק"ג, כשהמשקל האמיתי של הבשר היה 543.4 ק"ג.
 המסקנה המפתיעה של ממצא זה היתה כי ההמון, שברובו היה מורכב ממנחשים ולא ממומחים, ניבא את המשקל בדיוק רב ביותר.
אם כן, חוכמת ההמונים היא דרך לפתרון בעיות באמצעות "כח המחשוב" של הקהל.

חוסן
(באנגלית: Resilience) חוסן הינו מונח המתאר עמידות ויציבות, גם לאחר עתות משבר או דחיה. בהקשר של חדשנות ובעולם היזמי, חוסן מתאר מצב בו אנשים בוחרים להמשיך ולקדם את הרעיון/ המוצר או המיזם שלהם למרות ביקורת קשה, דחייה או כישלון. למעשה, בתהליך החדשני, כמו גם היזמי, למידה מכישלון הינה קריטית על מנת להפיק לקחים, לבצע שיפור אינטרקמנטלי ולהטמיע אדפטציות. חוסן מאפשר את הקבלה של הכישלון כחלק הכרחי מהתהליך ולמידה ממנו, בדרך אל ההצלחה. 

ט

י

יזמות

יזמות היא הליך ההוצאה לפועל של מכלול הפעולות הדרושות להקמתו וניהולו של עסק חדש, או של תחום פעילות חדש בעסק קיים. מוציאי הפועל של פעולות אלו נקראים יזמים.
בפני היזם עומדים מכשולים רבים בדרך ליישום הרעיון העסקי (ה"מיזם") והוצאתו לפועל, גם אם מדובר ברעיון מוצלח. בין קשיים אלו ניתן למנות את תהליך השגת המימון למיזם, רישום פטנטים וקבלת אישורים רגולטוריים (במידת הצורך), גיוס צוות עובדים מיומן וכדומה.

יצירתיות

יצירתיות היא יכולת מחשבתית המובילה את האדם להפקת תוצר מקורי בעל ערך. מושג זה מהווה שדה מחקר בתחומים רבים, כגון: פסיכולוגיה, חינוך, סוציולוגיה, כלכלה, ניהול ועוד.
היצירתיות נשענת על גמישות מחשבתית שמאפשרת חשיבה רב-ממדית ורב-כיוונית. להבדיל מדפוסי חשיבה נוקשים ומקובעים המתנגדים לארגון מחדש של עמדות שונות, הגמישות המחשבתית יכולה להוביל לרעיונות חדשים או להמצאת דרכים חדשות להתמודדות עם סיטואציות שונות. מסיבה זו השימוש בחשיבה יוצרת למציאת פתרונות יעילים, רעיונות חדשים ומוצרים שימושיים, תורמת באופן משמעותי להתפתחות של האנושות. ההעזה לפרק דפוס חשיבה מקובלים ולבחון דברים בדרכים חדשות היא זו אשר זרזה את קידומו של המדע‏.

כ


כריית מידע או כריית נתונים
(באנגלית: Data mining) היא הפעלת אלגוריתם או תוכנית מחשב לצורך גילוי מידע הטמון בבסיסי נתונים קיימים, והסקת מסקנות מהצלבתו. גילוי ידע בבסיסי נתונים הוא תהליך שנועד לחקור ולנתח כמות גדולה של מידע באמצעים אוטומטיים ככל שניתן כדי לגלות דפוסים תקפים חדשים, שימושיים (מקבלי ההחלטות יכולים להשתמש בדפוסים שהתגלו כדי לשפר תהליכים קיימים) ובעלי משמעות (מובנים למקבל ההחלטות). עם ההתפתחות המתמדת בעולם טכנולוגיית המידע, כשכמות המידע הדיגיטלי גדלה כל הזמן, עולה החשיבות של תחום כריית המידע, שבאמצעותו ניתן להפוך מידע לידע.
המושג כריית מידע נגזר מפעולת הכרייה הגאולוגית בה כורים באדמה כדי למצוא אוצרות טבע.
המונח "כריית נתונים" מתאר שלב אחד בתוך התהליך המכונה "גילוי ידע בבסיסי נתונים" - השלב בו מריצים אלגוריתמים במחשב. מלבד שלב כריית הנתונים כולל התהליך שלבים אחרים, חלקם קודמים לכריית הנתונים (כגון הכנת החיתוך) וחלקם עוקבים (כגון ניתוח התוצאות). הבעיות הנפוצות של כריית מידע הן בעיות סיווג, ניתוח אשכולות, רגרסיה ולמידת חוקי אסוציאציה.
כלכלה שיתופית או כלכלת שיתוף (Sharing economy, collaborative economy) היא קבוצה של מוסדות חברתיים וכלכליים שמאפשרים גישה משותפת למוצרים, שירותים וכשרונות. מערכות של כלכלת שיתוף מתקיימות במגוון צורות אבל כולן מנצלות את טכנולוגיית המידע (בעיקר האינטרנט) כדי לבצע העצמה של בני אדם, שמאפשרת הפצה שיתוף ושימוש חוזר בעודף קיים של משאבים ושירותים. הנחה מקובלת בתחום היא שכאשר יש שיתוף במידע אודות מוצרים, הערך של מוצרים אלה עולה עבור עסקים, בני אדם ועבור הקהילה.
הכלכלה השיתופית מאפשרת ניצול יעיל יותר של משאבים כלכליים, ויוצרת שווקים חדשים כאשר אנשים מוכרים זה לזה שירותים או מוצרים שיש להם במקום לפנות אל השוק הפרטי. פעמים רבות יש מערכת דרוג שמאפשרת ללקוחות לדרג ולראות דרוגים של מוכרים בהקשרים של איכות השירות, אמינות וכו'. כלכלה שיתופית היא דוגמה לכלכלה דמוקרטית יותר שבה ההון נמצא בבעלות ביזורית, והיא נסמכת במידה רבה על מערכות ליצירת אמון בקהילות והון חברתי במקום על ריכוז הון תעשייתי בתאגידים גדולים.

מ

מימון המונים

(באנגלית: Crowd funding או crowdfunding) מתאר את שיתוף הפעולה, תשומת הלב והאמון הקולקטיביים של אנשים החולקים את כספם ומשאביהם האחרים כדי לתמוך במאמצים שיזמו אנשים או ארגונים אחרים. מימון המונים מתקיים לקידום מגוון של מטרות, החל מניהול מצבי חירום והתמודדות עם אסון ועיתונאות אזרחית, תמיכה באמנים המבקשים סיוע מאוהדיהם ומעריציהם וכלה בקמפיינים פוליטיים, מימון חברות הזנק, הלוואות עמית לעמית, סרטי קולנוע, עסקים קטנים או יצירת תוכנה חופשית. דוגמאות לאתרי מימון המונים הן Indiegogo, Kickstarter  

נ

נאום המעלית
(מאנגלית Elevator Speech. הביטוי הרווח באנגלית הוא Elevator pitch, קיימת גם הצורה Elevator Statement) הוא סיכום קצר שמטרתו להגדיר בפשטות ובמהירות אדם, מקצוע, מוצר, שירות, ארגון או אירוע ואת הערך אותו מציע.
המונח משקף את הרעיון שיש להעביר את הסיכום במשך זמן נסיעה במעלית, או בערך שלושים שניות עד שתי דקות. המונח עצמו מגיע מתרחיש של פגישה מקרית עם אישיות חשובה במעלית. אם השיחה בתוך המעלית בשניות אלה מעניינת ומציעה ערך מוסף, שיחה נוספת תתבצע בעתיד בהמשך לשיחה זו, או בסיום השיחה תקבע פגישה או יינתן כרטיס ביקור.

ס


סינגולריות טכנולוגית
(או ייחודיות טכנולוגית) היא אירוע היפותטי בעתיד, בו אינטליגנציה מלאכותית תהיה מסוגלת לשפר את עצמה וליצור מכונות חזקות וחכמות יותר מהיוצרים שלהן. סינגולריות טכנולוגית מתייחסת לנקודת הזמן בה המחשבים יהיו בעלי סופר-אינטליגנציה וחכמים יותר מבני האדם, אשר לא יהיו מסוגלים לחזות או אפילו לתפוס את המתרחש.
השימוש הראשון במושג "סינגולריות" בהקשר זה נעשה בשנות החמישים של המאה ה-20 על ידי סטניסלב אולם בהספד שכתב לג'ון פון נוימן, בדבר הקצב המהיר של התפתחות הטכנולוגיה. בשנות השמונים התפרסמה הסינגולריות ברבים בזכות סופר המדע הבדיוני האמריקאי ורנור וינג'י (Vinge).
השאלה של אם ומתי הסינגולריות תתרחש שנויה במחלוקת. העתידן ריי קורצווייל חוזה שהסינגולריות תתרחש בסביבות השנה 2045, בעוד שוינג'י חוזה שהיא תתרחש לפני 2030.
גארי מרקוס, פסיכולוג מחקרי, טוען ש"כולם בתחום האינטליגנציה המלאכותית מאמינים שיום אחד מכונות ישתלטו”, ומבחינה מסוימת, “ההבדל היחיד בין ספקנים לבין חובבים נלהבים הוא זמן." עם זאת, ישנו שיח סוער לגבי האפשרות שסינגולריות יכולה להתרחש בכלל.
קורצוייל הוא מייסד אוניברסיטת הסינגולריות  - מוסד אקדמי בעמק הסיליקון בקליפורניה שבארצות הברית אשר הוקם ב 2008, ומטרתו היא לעודד מנהיגים השואפים להבין ולאפשר את ההתפתחות הטכנולוגית, ולהשתמש בכלים כדי לתת מענה לאתגריה הגדולים של האנושות. האוניברסיטה אינה מציעה תואר ארבע-שנתי כמו במוסדות רבים, אלא קורס קיץ בן עשרה שבועות. סף הקבלה הגבוה של האוניברסיטה נועד כדי לקבץ אליה את הטובים ביותר. בין התלמידים הללו יש גם ייצוג ישראלי, למשל, גלעד גומא, יהונתן אדירי ואיתי חיות.
רעיון הסינגולריות, בו המכונות משיגות יתרון על פני בני האדם ומסכנים את קיומם הופיע בעשרות ספרים וסרטים כמו: שליחות קטלנית, המטריקס, אודיסאה בחלל, התעלות ועוד. המחשבה על סינגולריות יכולה להפחיד חלק מהאוכלוסייה, אך ישנם אנשים המרגישים אחרת. תנועת הסינגולריות (Singularitarianism) היא קבוצת אנשים המאמינה בהתרחשות הסינגולריות ומאחלת לבואה. האמונה של חברי התנועה חזקים מאוד, ואף יש המתייחסים אליה כדת.


סיעור מוחות

הוא תהליך חשיבה קבוצתי המיועד לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה בפתרון בעיות ופיתוח רעיונות.
סיעור המוחות מסייע לקבוצה להפיק במהירות יחסית, מספר רב של רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות.
את המושג " סיעור מוחות"  (Brainstorming) הגה בשנות ה 50 אלכס פ. אוסבורן (Alex F. Osborn) שותף במשרד הפרסום האמריקאי הגדול, "ברטון דארסטין ואוסבורן והוא פורסם לראשונה בשנת 1957 בספרו של אוסבורן "Applied Imagination" 
באותה עת, ארגונים הגיבו בהתלהבות לגישה, בשל צורך גובר ברעיונות חדשניים לזירוז פיתוחם של מוצרים, תהליכים ושירותים חדשים. עבור רבים, גישתו של אוסבורן נראתה כמו מתת שמיים.
ספרו של אוסבורן תאר את הכללים הבסיסיים של סיעור מוחות מוצלח:
הימנעו משיפוטיות,  אמרו כל רעיון שעולה בראשכם, ככל שתרבו ברעיונות כך טוב יותר  וצרו רעיונות מתוך רעיונותיהם של אחרים.

פ

פיבוט
(באנגלית: Pivot) בעולם היזמי, פיבוט מתייחס לשינוי שמיזם מבצע במסלול שלו. משמעות המילה פיבוט היא סיבוב על ציר- כך, יזמים שמציבים לעצמם מטרה מסוימת, יכולים להגיע אליה בדרכים שונות (להסתובב כל פעם ב-90 מעלות אל מסלול אחר עד להגעה אל היעד). כיום, אנו יודעים כי הדרך להגשמת החזון היזמי אינה פשוטה וכי היא דורשת אדפטציות, התאמת הטכנולוגיה לשווקים שונים וללקוחות שונים, אימוץ שינויים בסביבה התחרותית וכו'. לכן, מיזמים וצוותי חדשנות נדרשים לבצע פיבוטים על מנת להצליח לממש את היעוד שלהם.

צ

ק
 
קנבס מודל עסקי
(באנגלית: Business model canvas) המודל העסקי מתאר את האופן בו החברה/ המיזם מייצרים ערך ומניבים הכנסות ורווחים. קנבס מודל עסקי הינו תבנית ויזואלית להצגת המודל העסקי בצורה עניינית וקוהרנטית. תבנית זו בנויה על בסיס האלמנטים השונים שמכיל מודל עסקי (למשל: ערך, לקוחות, הכנסות, סגמנטצית שוק וכו') ומציגה אותם כקוביות בעמוד אחד. באופן זה, משקיעים יכולים (1) להתרשם מתכנית עסקית חזותית, בהירה ואינה עמוסה בפרטים, (2) לקבל מושג על המודל העסקי בזמן קצר וללא צורך בהרבה הסברים נלווים. שיטה זו הינה בין השיטות הרווחות להצגת מודל עסקי ונתפסת כיעילה וכמייצגת את תרבות ה- LEAN.
 
ר

ש

ששת כובעי החשיבה

שיטת חשיבה, שפותחה על ידי אדוארד דה בונו, שמטרתה שיפור תהליך קבלת ההחלטות בקבוצות. בין היתר בנוגע ליישום תהליכי חדשנות בארגון על ידי ניהול דיון בהיר מקיף וממצה תוך שיתוף פעולה של משתתפי הדיון.
במסגרת השיטה, המשתתפים בדיון מבצעים משחק תפקידים בהתאם לכובע הדמיוני שהם חובשים.מטרת כובעי החשיבה היא לפשט את תהליך החשיבה, לפרק אותו לגורמים, כך שהאדם החושב יוכל לבחור בסוג החשיבה המתאים לו או לשנות מכיוון חשיבה אחד לשני - במקום להפעיל את כל סוגי החשיבה בו זמנית.
ששת צבעי הכובעים מסמלים שישה סגנונות חשיבה מרכזיים
כובע לבן - חשיבה אובייקטיבית, כובע אדום - חשיבה אמוציונאלית, כובע שחור – חשיבה ביקורתית, כובע צהוב - חשיבה חיובית, כובע ירוק - חשיבה יצירתית, כובע כחול - חשיבת מטא – חשיבה על החשיבה

ת

תרשים אידרת (עצם) הדג

תרשים עצם הדג הינו כלי לתיחום כשלים בארגון ולאיתור הגורמים לכשלים אלו.
תרשים עצם הדג, נקרא גם דיאגראמת סיבה ותוצאה או תרשים אישיקאווה, על שם האיש שהגה אותה, התרשים מציג באופן היררכי ופשוט, את מחוללי הבעיה.

   
 
 
מרכז הידע לחדשנות 
בניין בלומפילד חדר 319  | הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול | הטכניון, חיפה
04-8293397 | innovation@technion.ac.il | 04-8294399
© 2014, כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחדשנות.  תנאי שימוש