>>
 
 סיעור מוחות
   
 
סיעור מוחות הוא תהליך חשיבה קבוצתי המיועד לגיוס משאביה היצירתיים של הקבוצה בפתרון בעיות ופיתוח רעיונות.
סיעור המוחות מסייע לקבוצה להפיק במהירות יחסית, מספר רב של רעיונות ופתרונות אפשריים לבעיות.

את המושג " סיעור מוחות"  (Brainstorming) הגה בשנות ה 50 אלכס פ. אוסבורן (Alex F. Osborn) שותף במשרד הפרסום האמריקאי הגדול, "ברטון דארסטין ואוסבורן והוא פורסם לראשונה בשנת 1957 בספרו של אוסבורן "Applied Imagination" 
באותה עת, ארגונים הגיבו בהתלהבות לגישה, בשל צורך גובר ברעיונות חדשניים לזירוז פיתוחם של מוצרים, תהליכים ושירותים חדשים. עבור רבים, גישתו של אוסבורן נראתה כמו מתת שמיים.

ספרו של אוסבורן תאר את הכללים הבסיסיים של סיעור מוחות מוצלח:
הימנעו משיפוטיות,  אמרו כל רעיון שעולה בראשכם, ככל שתרבו ברעיונות כך טוב יותר  וצרו רעיונות מתוך רעיונותיהם של אחרים.
לדברי אוסבורן: "אם אנשים חוששים שהרעיונות שלהם יישמעו מגוחכים לקבוצה, התהליך ייכשל. "יצירתיות היא פרח עדין, ששבח יגרום לו לפרוח, בעוד שחוסר עידוד יגדע אותו באיבו "תשכחו מאיכות תשאפו לכמות. כשתגמרו, הדף שלכם כנראה יהיה מלא בכל כך הרבה שטויות, שאתם תחושו גועל, אל תתרשמו מזה. אתם משחררים את הדמיון - וגורמים למוח לספק את הסחורה".

הפרכת התאוריה
ואולם המבחן האמפירי הראשון לשיטת סיעור המוחות של אוסבורן נערך ב-1958 באוניברסיטת ייל.
48 סטודנטים לתואר ראשון, כולם גברים, חולקו ל-12 קבוצות. הם קיבלו סדרת חידות יצירתיות והתבקשו לפעול לפי ההנחיות של אוסבורן. כקבוצת ביקורת, המדענים נתנו אותן החידות ל-48 סטודנטים אחרים, שיפתרו אותן כל אחד לבד.
ממצאי המחקר הפריכו לחלוטין את השיטה שפיתח אוסבורן. הסטודנטים שעבדו לבד הציעו פי שניים פתרונות מקבוצות החשיבה, וחבר שופטים מצא כי הפתרונות שלהם היו יותר "מעשיים" ו"יעילים".

מחקרי מעבדה שביקשו לבחון את הפרדוקס גילו את הממצאים הבאים:
1. קבוצות מעלות יותר רעיונות באופן אבסולוטי, אך פחות רעיונות באופן יחסי למספר חברי הקבוצה
2. ככל שיש יותר אנשים בקבוצה, התפוקה היחסית יורדת.
3. כמות מביאה איכות: ככל שמעלים יותר רעיונות, כך גדל מספר הרעיונות הטובים.
4. פעילות של "סיעור מוחות" קבוצתי היא מהנה יותר עבור המשתתפים ביחס לסיעור מוחות המבוצע ביחידות - מה שמסביר אולי את הפופולאריות של השיטה.
5. ככל  שניתן לקבוצה זמן רב יותר כך עולה פוריות העלאת הרעיונות בקרבה, אך עדיין לא מגיעה לזו של יחידים.

פורום המנהלים לחדשנות בטכניון אירח אירח את פרופ' פול פאולוס, מומחה בעל שם עולמי בתחום אשר הציג בפני חברי הפורום את  החסמים הפוגעים ביעילות "סיעור המוחות" הקבוצתי ואת הדרכים להתגבר על חסמים אלו, כפי שיפורט להלן: 

 

חסם פוגע ביעילות סיעור המוחות

דרך מוצעת להתגבר על החסם

 

1

חוסר היכולת של משתתפי הקבוצה להביע רעיון מיד עם הופעתו

הארכת משך זמן העבודה שניתן לקבוצה

2

כל משתתף נדרש להמתין לתורו בזמן זה הוא נדרש לזכור את הרעיון עליו חשב, להקשיב לאחרים ולעשות אינטגרציה בין הדברים. זוהי פעולה קוגניטיבית מסובכת הגורמת לאיבוד של הרבה רעיונות טובים

המשתתפים יכתבו את רעיונותיהם על נייר, אשר יועבר בסבב בין המשתתפים, חברי הקבוצה יוכלו להוסיף לשפר ולשנות את הרעיון המקורי.

3

כדי למצוא את הרעיונות הטובים באמת יש צורך ברפלקציה על ידי דיון בקבוצה, הדיון מעורר הרבה אזורים במוח ומחייב זמן הבשלה.

לאחר סיעור המוחות לתת לאנשים זמן לאינקובציה: "לישון על הרעיון" – כלומר לאפשר פרק זמן מוגבל של כ- 10 דקות לגיבוש הרעיון בצורה איכותית יותר.

4

השפעה חברתית שלילית עלולה לעצור משתתפים מלהביע רעיונות עליהם חשבו מחשש מתגובה שלילית מצד הקבוצה

יצירת תרבות ארגונית המעודדת העלאת רעיונות, מתגמלת על רעיונות יצירתיים ונוהגת בסובלות ביחס לרעיונות לא מוצלחים.

5

Social Loafing ישנם מקרים בהם חלק מחברי הקבוצה סומכים על האחרים שיציעו את הרעיונות ולא מתאמצים לחשוב במקוריות.

הצבת רף גבוה של מספר רעיונות אותם על המשתתפים לייצר, עידוד לנורמות קבוצתיות חיוביות.

6

נטיית חברי הקבוצה להתמקד במשותף לכל חברי הקבוצה, במקום בשונות מבטלת את היתרונות שבגיוון המקצועי והאנושי

לעודד את ההקשבה לרעיונות מתחומים שונים ומזוויות ראיה שונות, ולפרק את הבעיה למרכיבים.

7

הנטייה לחשוב בתוך הקופסא מובילה להתמקדות בצורות חשיבה דומות בפתרונות שכיחים,

שימוש בטכניקות המעודדות חשיבה מחוץ לקופסא, שונות והטרוגניות.

לסיכום, כדי לערוך תהליך סיעור מוצלח כדאי לעקוב אחר השלבים הבאים

• נאפשר לכל משתתף זמן להעלות את רעיונותיו על הכתב באופן פרטי
• נרשום את כל הרעיונות במשותף ללא שיפוט
• ניתן זמן נוסף להעלות רעיונות חדשים
• נערוך סינון ראשוני של הרעיונות ע"י צוות מצומצם
• נערוך דיון משותף ברעיונות שנותרו ונבחר את הטובים מביניהם

 

 

   
 
 
מרכז הידע לחדשנות 
בניין בלומפילד חדר 319  | הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול | הטכניון, חיפה
04-8293397 | innovation@technion.ac.il | 04-8294399
© 2014, כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחדשנות.  תנאי שימוש הצהרת נגישות