>>
 
 הרצאות מנחי התוכנית
   
 
7. כלים לניתוח ושיפור תהליך
Eitan Naveh05/12/2013

סטודנטים יקרים, לרשותכם הרצאה מוסרטת, הסבר מילולי ומצגת שהוכנו עבורכם על ידי פרופ' איתן נווה, בהצלחה.

כלים לניתוח שיפור תהליך / פרופ' איתן נוה


הכלים המובאים בסיכום זה מאפשרים את הבנתם של תהליכי הייצור והשירות וגיבושה של מסגרת פעולה לשיפור המבוססת נתונים. בייסודם אלה כלי חקר תהליך, כלים סטטיסטיים פשוטים וקלים לשימוש, המביאים לשיפורים משמעותיים בתהליכי העבודה בארגונים. הסיכום מאורגן כך שהוא מציג גישה משולבת למדידה והערכה.
ראשית אציג כלים בהם נעשה שימוש בצוותי עבודה (7 המופלאים), לאחר מכן אציג את השימוש בגישת עלויות איכות ולבסוף אציג גישה להערכה ארגונית בשימוש בקריטריוני הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות.
 
חלק א' - מדידה ברמת צוות העבודה, - "7 המופלאים"

לשם פתרון בעיות בצוות נהוג להשתמש בשבעת כלים הבאים הנקראים "שבעת המופלאים", ניתן להשתמש בתרשימים אלה למטרות שונות ובשלבים השונים של תהליך השיפור. 
 
תרשים סיבה ותוצאה (תרשים אידרת הדג או תרשים אישיקוואה)
 
מאפשר למיין את הגורמים המשפיעים על תהליך ולמצוא קשר ביניהם. הגורמים בתרשים מסודרים באופן היררכי, המציג את היחסים בין התוצאה לבין גורמים ראשיים ומשניים.בראש התרשים מגדירים את הבעיה או תופעה נחקרת. לאחר מכן קובעים גורמים עיקריים לתוצאה. לעיתים משתמשים בגורמים ראשיים קבועים. מקובלות שתי מערכות של גורמים ראשיים קבועים האחת כוללת - שיטה, מכונה, עובדים וחומר. השנייה כוללת, אנשים, מדיניות, נהלים ומקום וציוד. העלאת הרעיונות למגוון אפשרויות לכל גורם ראשי נעשית באמצעות סיעור מוחות. הציור הבא מהווה דוגמה לתרשים:
 


תרשים פארטו
תרשים זה, נועד לזהות את הגורמים המעטים שהם בעלי ההשפעה הניכרת ביותר על התוצאה המצטברת. ניתוח זה מאפשר לצוות להתמקד בגורמים מעטים שיביאו לתוצאות משמעותיות ומהירות. השלבים בניתוח פארטו כוללים רישום המרכיבים הרלוונטיים, חישוב המשקל נועד לזהות את הגורמים המעטים שהם בעלי ההשפעה הניכרת ביותר על התוצאה המצטברת. ניתוח זה מאפשר לצוות להתמקד בגורמים מעטים שיביאו לתוצאות משמעותיות ומהירות. השלבים בניתוח פארטו כוללים רישום המרכיבים הרלוונטיים, חישוב המשקל היחסי של כל מרכיב, סידור המרכיבים על פי תרומתם היחסית, טיפול במרכיבים החשובים תחילה.
לדוגמה:
 
היסטוגרמה
ממחישה את השתנות מופע הנתונים בטווח מספרים נתון. היסטוגרמה מאפשרת להבחין בתבניות שונות של התנהגות נתונים. כדי לבנות היסטוגרמה מחלקים את הנתונים למספר קבוצות שכל אחת מוצגת כתא. משרטטים עמודות בהתאם לשכיחות היחסית של התצפיות שבתאים.
 
תרשים זרימה
מאפשר לצוות ללמוד את תהליך העבודה, לנתח אותו יחד ולזהות בו נקודות תורפה והזדמנויות לפישוט ושיפור. סוגי הפעילויות העיקריים המשמשים בתרשים זרימה הם:
  
בניתוח תרשים הזרימה הצוות שואל שאלות על כל קטע בתהליך:

WHAT – מה? שאלות העוסקות בפירוט מרכיבי התהליך.

HOW – איך? שאלות העוסקות במשאבים, בידע, בכלים, בחומרים, בחומרי העזר ובאמצעיים השונים המשתתפים בביצוע התהליך.

WHO – מי? שאלות העוסקות במבצע הפעולה. לדוגמה, תפקידו, כישוריו או הדרכתו.

WHERE – היכן? שאלות העוסקות במקום שבו מתבצעת הפעילות. לדוגמה, מיקום גיאוגרפי, תנאי המקום, התאמתו לפעולה והקשר היחסי בינו לבין מקומות שבהם מתבצעות פעולות אחרות בתהליך.

WHEN – מתי? שאלות העוסקות בעיתוי הפעילות. למשל, התנאים המקדימים לביצוע או סדר פעולות התהליך.

WHY – למה? שאלות החוקרות את הצורך בפעילות כפי שהיא מתבצעת, בתועלת, ובערך המוסף שהיא תורמת ללקוח של התהליך.
 
לאחר שהצוות חקר את כל הפעילויות הוא יכול להצביע על בעיות ולהציע רעיונות לשיפור התהליך. לדוגמה, שינוי סדר התהליך, פישוטו, ביטול שלבים או פישוטם כך שיתקבל תהליך פשוט, קצר ויעיל. לדוגמה,
 

תרשים איסוף נתונים

זהו תרשים פשוט לאיסוף, רישום או בקרה של נתונים המארגן ומייעל את העבודה בשלבי איסוף המידע. לדוגמה,

תרשים פיזור
מציג בצורה גרפית את הקשר בין שני מאפיינים. הכרת הקשר וצורתו מאפר לחזות תוצאות שיתקבלו וכן לבקר את התהליך ולשלוט בו.
 
תרשים בקרה
מאפשר לזהות את ההשתנות במאפיין התהליך הנמדד ואת הגורמים השיוכיים. בעזרת תרשים בקרה ניתן להבדיל בין תוצאות החזויות מראש כחלק מכושר התהליך הכולל את הגורמים השכיחים לבין תוצאות שאינן חזויות מראש הנובעות מגורמים מיוחדים (שיוכיים). גבולות הבקר המחושבים על פי המדידות בפועל מתוך התהליך מאפשרים נקיטת פעולה מתקנת. בציור הבא ניתן לראות דוגמה של חקר תהליך ושיפורו בשימוש משולב של שבעת הכלים שהוצגו (זוהי דוגמה מחברת החשמל של פלורידה).
 
 
 
חלק ב'-   ניתוח עלויות איכות
 
כישלון בהשגת האיכות גורם לעלויות גבוהות לארגון. לדוגמה, עלויות של תקלות ופגמים, תיקונים בתקופת האחריות וירידת מוניטין. ההשקעה בהשגת איכות מהווה עלות בפני עצמה, שיש להביאה בחשבון בתמחור המוצרים והשירותים. איסוף עלויות האיכות נועד למקד את תשומת הלב של המנהלים והעובדים בצורך בשיפור האיכות. ארגונים שיישמו מערכות לטיפול בעלויות האיכות צמצמו עלויות אלה. קיימים 4 מרכיבים עיקריים של עלויות איכות:

עלויות מניעה- עלות הפעילות שנועדה למנוע הופעת פגמים ותקלות. לדוגמה, הדרכות עובדים, חקר אמינות, תכנון ותקינה.

עלויות הערכה- עלות פעולות הביקורת והבחינה של מוצרים, קווי ייצור, מפעלים או ספקים וכן עלות ציוד מדידה.

עלות כישלונות פנימיים- העלות הנובעת מטיפול בחריגים ובפגמים, בתקלות במוצרים ובתהליכים. עלות זו כוללת ניתוח ואיבחון הנדסיים, פסילה, תיקון ועיבוד מחדש של החלקים הפגומים.

עלות כישלונות חיצוניים – העלות הנובעת מטיפול בתקלות אצל לקוחות. לדוגמה, עלות אחריות, הסבות וירידה במוניטין.
 
 

 




































  
חלק ג' -   מדידה ארגונית: פרס הבולדריג' / הפרס הלאומי לאיכות ומצוינות

נועד לשפר את כושר התחרות של מוצרים ושירותים (ולהעניק הכרה להישגי איכות של חברות). אמות המידה של הפרס מבוססות על התפיסות והערכים הבאים: איכות מכוונת לקוח, מנהיגות, שיפור מתמיד ולמידה, פיתוח עובדים ושיתופם, תגובה מהירה, ראייה ארוכת טווח לעתיד, ניהול לפי נתונים, פיתוח שותפויות, מכוונות להשגת תוצאות.

קרטיריוני הפרס מפרטים שורה ארוכה של שאלות ונושאים מצוינים לחקר, הבנת ושיפור תהליך. את הקריטריונים ניתן למצוא בקישו הבא 

http://www.qualityaward.co.il/

 

 

   
 
 
מרכז הידע לחדשנות 
בניין בלומפילד חדר 319  | הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול | הטכניון, חיפה
04-8293397 | innovation@technion.ac.il | 04-8294399
© 2014, כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחדשנות.  תנאי שימוש