>     >  

חדר זה הינו חדר עבודה פתוח -כדי להגיב לדיונים המתקיימים בו עליך להירשם כמשתמש באתר
 משתמש קיים: הזדהות
 משתמש חדש: הרשמה
יציאה
שם משתמש   
סיסמה   
   זכור אותי

אימייל        
יציאה

אתר זה מכיל תוכן רב החשוף לציבור הרחב. האתר מכיל גם חדרי עבודה וירטואליים סגורים המשמשים את משתתפי סדנאות החדשנות של מרכז הידע לחדשנות. כדי לצפות בתכנים ולהגיב לדיונים בחדר עבודה סגור עליך להיות משתמש רשום באתר ולשלוח בקשת הצטרפות לחדר העבודה הספציפי, מתוך החדר.

שם לתצוגה  
שם פרטי  
שם משפחה   
אימייל  
שם משתמש  
סיסמה  
סיסמה פעם שניה  

 
 
 17/06/19 - מפגש סיכום
 
 בתאריך 17.6.19 התקיים מפגש הסיכום של פורום מנהלים לחדשנות לשנת 2019

במפגש זה הכרנו את אביגיל טננבאום- מאמנת מרצי טד העולמית, ונחשפנו להרצאה מרתקת העוסקת בתקשור החדשנות על פי מתודולוגיית  TED.
לאורך ההיסטוריה מוצרים חדשניים רבים כשלו מסיבות מגוונות בין היתר כשל באופן העברת המסר  לקהל הלקוחות,
בני אדם מטבעם אינם אוהבים שינוי ושואפים להימנע ממנו, על כן יש לעזור לקהל שלנו לקבל את המוצר המוצע להם ולהפחית את התנגדותם.
בכדי לעשות זאת ניתן להיעזר במתודולוגיה של TED -Ideas worth spreading .
מסר מדויק ורב השפעה מתקבל כאשר הדובר (מעביר המסר) מחובר לתוכן, לקהל, לגופו ולקולו בו זמנית.
בכדי לגשר בין הקהל לרעיון או מוצר חדש, חשוב לפשט את המסר למשפט אחד, גם אם מדובר במסרים מורכבים.

בנוסף, ניתן להעביר מסרים גם בצורת סיפור, תוך הדגשת אלמנטים הגורמים לקהל "להיכנס לסיפור":
1. תיאור פרטים מדויקים (שמות, תאריכים וכו').
2. שימוש בשפה המדברת לחושים (טעמים, צבעים, צלילים וכו').
3. תיאור דיאלוגים שהתקיימו.

כל אלו גורמים לסיפור להיות יותר זכיר, ומאפשרים לקהל לדמיין את המסר או הרעיון החדשני שמוצע לו.
ככל שהקהל יחווה יותר את הרעיון החדשני הוא יטה להרגיש שמדובר ברעיון "שאפשר לגעת בו" ולהתחבר אליו.
בכדי להגיע לאנשים שונים ולבנות מסר המתאים להם, יש למפות ולהבין את סוגי הקהלים והרצף עליו  הם נעים.
ניתן לתפוס זאת כשני צירים מאונכים (צלב) כאשר ציר אחד מתייחס לצורך של אנשים לקבל מסר המוצג באופן קונספטואלי עד קונקרטי.
ציר שני מתייחס לצורך של אנשים במסר המערב תכנים אמוציונאליים ועד תכנים רציונאליים.
כדוברים או מעבירי מסרים, חשוב להקפיד להתאים את המסר שלנו לקהל ולדבר "באותה שפה".

לצפייה בהרצאה





בהמשך להרצאתה של אביגיל, נערכה סדנת TED במהלכה התנסה כל משתתף בהצגה עצמית בדרכים שונות.
למדנו כיצד לכתוב ולתאר את סיפור אישי תוך כדי שאנחנו "מרסנים את העורך שבנו" ומקפידים לזקק  את הסיפור.
ולסיום הסדנה קיבלנו  כלים וטיפים לדיבור ועמידה נכונה מול קהל.

 
 
 15/05/19 - מפגש מס' 6
 
בתאריך 15/05/19 התקיים מפגש מס' 6 של פורום מנהלים לחדשנות החדש.

תחילה, הציג מר שלומי אלפיה, מהנדס מזון ויזם סדרתי בתחום הפודטק, את התהליך שעבר ממנכ"ל שכיר ליזם.
לדביריו חכם סיני פעם אמר כי "גם מסע בן אלף מייל מתחיל בצעד קטן אחד", ואילו רובנו אינם מכירים את סופו של המשפט שממשיך: "וגם מסתיים בצעד קטן אחד".
לפיכך, אומר שלומי, אל לנו לשכוח את אותו צעד קטן אחרון, שהוא לב לבו של כל תהליך.
וכך מנקודת מבט אישית, מתאר כיצד הפך רעיון חדשני בתחום המזון לסטארט-אפ מצליח ואף לעסק בתנופה. פיתוח יוגורט טבעוני שהחל ביוזמת חבר, אשר סובל מאי סבילות למוצרי חלב.
שלומי סייע לו ומתוך אמונה במוצר החל להוביל אותו לחממת ה"קיטצ'ן" של חברת שטראוס.
שלומי מתאר את המסלול של המיזם החל מהצטרפותם לחממת הקיטצ'ן של שטראוס בשנת 2014
דרך הוכחת היתכנות בשנת 2017 ופיילוט שיווקי מוצלח בישראל. לאחר מכן התמקדו בתהליך הייצור הייחודי והתאמתו לייצור המוני.
בשנת 2018 הושק המוצר בישראל תחת המותג ONLY ובדצמבר 2018 קיבל את פרס החדשנות מחברת פפסיקו, כיום מוקם מפעל ייעודי בדרום הארץ לפיתוח המוצרים.
שלומי אף הוא מוסיף ואומר כי רעיון טוב לכשעצמו אינו מספיק (וספק אם הוא בכלל ההתחלה), כי אם אמונה ונחישות הם שמנצחים את הכול.

כמוכן מתוך ניסיונו כמנהל בארגונים גדולים סבור אלפיה כי בנוגע לקידום חדשנות בארגונים חייבים להתקיים מספר תנאים על מנת שחדשנות תקרה בארגונים גדולים:
1. מחויבות כנה וגדולה של ההנהלה
2. גנרטור של רעיונות – מנגנון שמייצר כל הזמן רעיונות
3. אוירה נכונה בארגון
4. תהליך שיודע ליישם אוירה נכונה - מובל על ידי ההנהלה

לסיום, הציג שלומי מיזם חברתי מרתק שנקרא "בונים עתיד", אותו יזם לטובת קידום הדורות הבאים והכנתם לעולם משתנה. מיזם זה עוסק במהפכה הטכנולוגית ה-4, וכולל סדנאות המתקיימות באמצעות פודקאסט (PODCAST), דרכן נחשפים חבר'ה צעירים (ללא ידע קודם) לתכנים הקשורים לכל מה שקורה בעולם מבחינת מהפכה זו: שוק העבודה, מטרות חברתיות ופרויקטים מקדמי כלכלה, עולם משתנה המחייב התאמה אישית, 15 יכולות נדרשות ועוד.

לצפייה בהרצאה



בחלקו השני של המפגש, האזנו להרצאתה של שי לי שפיגלמן, ראש מטה ישראל דיגיטלית, בנושא טרנספורמציה דיגיטלית במרחב הציבורי. ברור לכול כי המהפכה הדיגיטלית משפיעה על כל תחומי החיים שלנו, הן במרחב הפרטי והן בציבורי: 72% מבני הנוער סבורים כי בית הספר לא מכין אותם למאה ה-21, 85% מהאוכלוסייה קונים באון-ליין ועוד. כלומר, ההשפעות הן דרמטיות ואנחנו כמדינה, טוענת שי לי, חייבים להיערך לכך.
כפועל יוצא מכך, הוקם המיזם "ישראל דיגיטלית", שחזונו הוא מינוף ההזדמנות הטמונה במהפכה הדיגיטלית כדי לצמצם פערים, האצת הצמיחה הכלכלית והפיכת הממשל לחכם, מהיר וידידותי. אם כן, אומרת שי לי, ישראל דיגיטלית היא מיזם חברתי-כלכלי ולא מיזם טכנולוגי. במילים אחרות, מיזם שרוצה להתמודד באמצעים טכנולוגיים עם אתגרים חברתיים-כלכליים של המדינה.

תחומי פעילותו של מיזם זה כוללים תחומי ליבה ותחומי רוחב: חינוך והשכלה, עבודה ורווחה, בריאות, ערים חכמות, הון אנושי, רגולציה וכדומה. כלומר, תחומים שפוגשים אזרח או עסק. שי לי אף הציגה מספר דוגמאות מעוררות השראה לפעילויות אלה:
קמפוס – המיזם הלאומי ללמידה דיגיטלית (קורסים והכשרות מקוונות ללא עלות)
מנוע זכויות לאומי – מתן מידע על שווי הזכויות הממשלתיות שמגיעות לפרט
קהילות דיגיטליות – הקמת קהילות דיגיטליות במטרה לצמצם פערים דיגיטליים.
בריאות דיגיטלית כמנוע צמיחה לאומי – הפיכת המידע הרפואי שלנו לדיגיטלי
רישוי עסקים – תהליך דיגיטלי לרישוי עסקים (“Doing business”)
קרן החדשנות – חיבור של ישראל דיגיטלית עם רשות החדשנות כדי לתמוך ולהשקיע בסטארטאפים, וזאת במטרה לייצר אקוסיסטם משמעותי שיחדור לממשלה ויפרה אותה בצורה חדשנית.

לאחר מכן, שי לי חשפה בפנינו מהם האתגרים העיקריים בהטמעת חדשנות במשרדי הממשלה:
* חוסר הבנה של הזדמנויות
* תשומת לב ניהולית
* תרבות ארגונית
* מחסור בידע מקצועי
* חסמי רוחב (הון אנושי, רגולציה, רכש)
* מחסור בתקציבים

כאן, אומרת שי לי, נכנסת לתמונה "ישראל דיגיטלית", המביאה איתה כלים להעצמת אותם משרדים:
* צוות יישום
* מוביל תכנית דיגיטלית
* אסטרטגיה דיגיטלית
* תכניות עבודה שנתיות
* סיוע בתחומי רוחב
* הטמעת שיטות עבודה חדשניות (מתודולוגיות חדשנות, מסעות לקוח, דאטה)
* מעקב וסיוע בביצוע

כל אלה, לדבריה, מביאים להקמתם של המון פרויקטים טובים וחשובים. רק ככה ,לטענתה, מזיזים מדינה... או לפחות מנסים ובמילים אחרות, It’s All About People - השאר זה טכנולוגיה.

לצפייה בהרצאה


 
 
 10/04/19 - מפגש מס' 5


בתאריך 10/04/19 התקיים מפגש מס' 5 של פורום מנהלים לחדשנות החדש.

מה היה לנו?

תחילה, האזנו להרצאתו של פרופ' דדי מאירי, ראש המעבדה לחקר הסרטן והקנבינואידים בטכניון, אודות הצמח המרפא העתיק ביותר בהיסטוריה- קנאביס. לאחר 3.5 שנים במכון לחקר הסרטן שבקנדה, אשר כללו גם פוסט-דוקטורט, חזר דדי לארץ וכעבור שנה הקים את מעבדתו בטכניון. בראשית דרכה, עסקה המעבדה בהתפתחות יכולתו של תא סרטני לנוע, זאת בניגוד לתאים אחרים בגוף (עור, לבלב וריאה) שלא יודעים לעשות זאת. תא הוא היחידה הבסיסית של החיים. תא בודד הוא יצור חי בפני עצמו, ואם יש בו תקלה כלשהי הוא יפעיל מנגנון של השמדה עצמית. לעומת זאת, תא סרטני הוא בהגדרה תא שיודע להתחמק ממנגנון זה, כך שהוא צובר עוד ועוד תקלות ולבסוף הופך לתא סרטני. ד"ר מנואל גוזמן וד"ר כריסטינה סאנצ'ז מספרד גילו כי צמח הקנאביס מחזיר לאותם תאים סרטניים את היכולת להשמיד את עצמם. לכן, דדי חשב שאם יצליח לשלב את תחום הצמחים (שכן הוא בעל דוקטורט בביוטכנולוגיה של הצמח) בחקר הסרטן הוא יהיה בעל יתרון יחסי.

אז מהו בעצם צמח הקנאביס?

קנאביס הוא למעשה צמח המרפא העתיק ביותר בהיסטוריה; הפרעונים היו קוברים מומיות עם קנאביס כיוון שהיה קדוש בעיניהם, ההודים קוראים לו "הצמח הקדוש" והרמב"ם אף  כתב פרק שלם על ריפוי מחלות בעזרת קנאביס: אפילפסיה, עצבים, שיגעון ועוד. החלק המעניין ביותר בצמח זה הוא הפרחים, שכן יש בהם תא מיוחד המייצר חומרים מיוחדים - הקנבינואידים. בעוד שכמעט כל בעלי החיים, למעט חרקים, מייצרים את אותם חומרים שנקראים קנבינואידים, בגוף האדם ישנה מערכת שנקראת אנדו-קנבינואידית - מערכת היושבת מעל לכל שאר המערכות בגוף ומווסתת אותן בצורה עדינה.
 
דדי הציג כמה מקרי בוחן אשר המחישו את חשיבותו של הקנאביס (שם כללי למאות תרופות שונות בעלות הרכב שונה של THC  ו- CBD) כתקווה הגדולה בתחום הרפואה. הוא הוסיף וסיפר כי לפני כמה שנים הבין שהוא היחיד שיודע לזהות את סוג הטיפול בקנאביס שחולה מקבל. כיום בישראל ישנם כ-45,000 חולים בעלי מרשם רופא לקנאביס, איתו הם ניגשים לאחד מ-8 המגדלים המורשים בארץ אשר בוחר עבורם בעצמו את סוג הטיפול. יתרה מזאת, טוען דדי, הגורם המוסמך על מתן המרשמים הרפואיים במשרד הבריאות לא בא במגע יותר עם החולה מרגע מתן האישור. לפיכך, עלה בדעתו לבנות Database שיורכב מניטור כל הזנים הקיימים בישראל. בסיס נתונים זה מושתת על מיפוי כל סוגי הקנאביס המועברים מהמגדלים לשימוש חולים, ועל איסוף מידע מהחולים עצמם בעזרת מערך של "אחיות קנאביס" הנמצאות בבתי החולים. דוגמה לחיוניותו של מאגר מידע שכזה היא הטיפול בילדים אוטיסטים בישראל.
 
לבסוף, נשאל דדי על השפעת הקנאביס על תאים לא סרטניים. לדבריו, אין יודעים בוודאות כיצד הוא משפיע, אך כנראה שהוא לא גורם נזק, בטח לא לטווח הארוך. דדי הוסיף ואמר כי היכולת שלנו לשכוח מתווכת על ידי המערכת האנדו-קנבינואידית. אנו חושבים שזיכרון זה דבר חשוב, אך היכולת לא לזכור חשובה לא פחות. לכן, המוח שלנו יודע למחוק את כול מה שהוא לא רלוונטי. ניתן לומר, אם כן, שקנאביס פוגע בזיכרון לטווח קצר, אך ברגע שמפסיקים להשתמש בו המערכת חוזרת למצבה המאוזן.
 
לצפייה בהרצאה
 
 
בחלקו השני של המפגש, הציגה פרופ"ח אסתר סגל, חוקרת בתחום הננו-ביוטכנולוגיה וחברת סגל בפקולטה להנדסת ביוטכנולוגיה ומזון בטכניון, את סצנת הפודטק  (FOODTECH) הפורחת בישראל ובעולם. אסתי טוענת כי העולם כולו עומד בפני מהפיכה בתחום הפודטק. התחזיות מנבאות כי בשנת 2050 אוכלוסיית כדור הארץ תמנה כ- 9.6 מיליארד בני אדם, מה שיגרום לצפיפות אוכלוסין ומחסור באוכל. מאידך, שליש מכמות האוכל המיוצר בכל העולם נזרק לפח – 1.3 ביליון טון של אוכל מדי שנה. כך למשל, ירקות ופירות  "מכוערים" נזרקים בשל צורתם וגודלם השונה, וזאת על אף "עידן קבלת השונה" בו אנו חיים. לבזבוז שכזה יש כמובן השלכות אקולוגיות מרחיקות לכת – על כך יעידו פליטת גזי החממה.

מג'ף בזוס ואמזון ועד עסקאות הענק של חברות פרוטרום וסודה סטרים הישראליות, כולם מכירים כיום בחשיבותו הגוברת של מזון נגיש ובריא יותר. בין הגורמים להתעוררות תחום זה: בעיות השמנה, פליטות גזי החממה כתוצאה מבזבוז וקלקול מזון, הקשר בין בריאות הנפש למעי (מיקרוביום) ועוד. בהרצאתה, הציגה אסתי כמה מן הטרנדים החמים בסצנת הפודטק המתפתחת, החל ממקורות חלבון אלטרנטיביים (Hargol, Redefine Meat) וכלה בבטיחות מזון (BactuSense). כמו כן, היא סיפרה על מספר פיתוחים של קבוצת המחקר שלה בטכניון הנוגעים לבטיחות מזון, ביניהם מכשיר שנלחם בעמידות חיידקים לאנטיביוטיקה, ועל הניסיון להביא אותם לכדי יישום מסחרי.

לסיום, נשאלה אסתי על הקשר בין חיידקים לבשר. לדבריה, קיימים המון חיידקים עמידים לאנטיביוטיקה על הבשר שאנו צורכים, אשר בסופו של דבר מועברים אלינו. הרגולציה אמנם שוקדת על מיגור התופעה ע"י פסילת מוצרים עוד בשלב הייצור, אך לצערנו לא הכול נבדק בזמן. אסתי סיכמה ואמרה שחשוב לשים לב היכן מיוצרים המוצרים שאנו צורכים, שכן ישנן מדינות שהרגולציה בהן היא מהן והלאה. 

 
 
 
 
 
 
13/03/19- מפגש מס' 4
 
מפגש מס' 4 של פורום מנהלים לחדשנות החדש התקיים בתאריך 13/03/19.

תחילה, הרצתה ד"ר מיכל חמו לוטם - רופאת ילדים, יזמית ומנהלת - אודות שינויי הפרדיגמה בעולם הניהול: "מנהיגות 3.0". לטענתה, האנשים שמובילים את הארגונים במאה ה-21 לא תמיד מבינים את המאה ה- 21. העולם הפך דיגיטלי, דמוקרטי ושטוח, כך שניתן היום להגיע לכל אחד באמצעות טוויטר/ פייסבוק/ לינקדאין וכו'. כמו כן, אומרת מיכל, החדשנות המשבשת כבר כאן ((Disruptive innovation, והיא נובעת מאוסף גדול של טכנולוגיות עמוקות אשר יוצרות אינספור חיבורים ביניהן; IOT, AI, בלוקצ'יין, תאי גזע, Big data ועוד. אם כן, מה קורה כשהטכנולוגיות הללו פוגשות מערכות ותיקות? כיצד זה משפיע על מבנים ארגוניים בכלל ותחום הניהול בפרט? על מנת שנוכל לענות על שאלות אלו, יהיה עלינו:

1. להבין את שינוי הפרדיגמה בניהול ( ניהול "עולם ישן" מול "מנהיגות3.0"): מידיעה ללמידה כהוויה, מהנחיות לדיאלוג, מהסתרה לשקיפות ועוד.

2. להבין שהמורכבות עולה: אינטראקציה בערוצים שונים מול זמינות, "עולם ממהר" מול הצורך בהאטה, עודף גירויים ("My brain has too many tabs open"), אוריינות טכנולוגית (מה ללמוד? מה צריך להבין?) ועוד.

3. לחזק את המיומנויות הרכות (יצירתיות, הסתגלות, ניהול זמן וכו'): ידע מול רכישת מיומנויות רכות, לחזק חוזקות

4. לדעת שאין "כדור" לטיפול במורכבות: למשל, קיים מתח תמידי בין "העולם הישן" ל"עולם החדש", שכן עולמות אלה הם כמעין שתי שפות שונות בעלות DNA שונים. עם זאת, אין אנו יכולים להסתפק ב"לדבר" רק אחת מהן -  אמנות הגם וגם.

5. להבין את העלייה בקצב שינוי הפרדיגמות: מציאות אקספוננציאלית מול מוח קבוע...

לסיכום, אמרה מיכל, העולם ממהר וימשיך ימהר -אתנו או בלעדינו. מספיק לנו שנהיה מאושרים ונעשה מעט טוב בכל יום. מנהלים בעולם הממהר מתבססים על עיקרון זה, שכן הם מחפשים לייצר ערך, משמעות והשפעה חזקה לטובה. כלומר, לשאוף לעשייה כלכלית ובו זמנית להרבות טוב בעולם.

לצפייה בהרצאה
 

 
 
בחלקו השני של המפגש, הציג מר יהודה זיסאפל -  מייסד ונשיא Rad-Bynet Group  - היבטים שונים של תעשיית ההייטק הישראלית. תחילה, חשף בפנינו את מודל החדשנות של רד (The “Mother” of the Israeli High-Tech Industry), קבוצה של כ-18 חברות עצמאיות בתחום הפיתוח, ייצור ושיווק של פתרונות לתעשיית הרישות והטלקומוניקציה; החל משלב קבלת הרעיונות מהשטח (בירור צרכים באמצעות קשרים עם לקוחות בשוק הישראלי), דרך הגדרת הזדמנויות עסקיות וכלה בהקמת סטארט-אפ ובניית תכנית עסקית. לאחר מכן, דן יהודה בנושא חדשנות בעידן המידע והידע. חדשנות היא צורך הכרחי, בין אם מדובר בתעשייה מסורתית ובין אם מדובר בתעשייה עתירת ידע וטכנולוגיה. בעידן זה, חדשנות יוצרת חדשנות ומתקיימת כל הזמן, קצב השינויים מהיר יותר ולכן גם נדרשת תגובה מהירה יותר.

בישראל, לטענתו של יהודה, נוצר עודף של חדשנות בשל ריבוי יזמים, כאשר מידת חשיבותה כחשיבות הוצאתה לפועל (Execution). כלומר, גם אם מדובר ברעיון טוב, אין זה מספיק להקמת ארגון בעל יכולת ביצוע. כמו כן, אחד האתגרים איתו מתמודדת ישראל הוא מיצוי ההון האנושי- מחסור בהכשרת מהנדסים. לדבריו, מדובר בהזדמנות נהדרת לסגירת הפערים החברתיים-כלכליים בארצנו ופיתוח הון אנושי בפריפריה (כולל אזורים מסוימים במרכז הארץ). אתגר זה, הוסיף לספר, הוביל אותו לפעול למען תכנית חדשנית בשם "אופקים להייטק"  - תכנית להכשרת מהנדסים מהפריפריה (בוגרי צבא ללא בגרות/ 12 שנות לימוד, מצב סוציואקונומי קשה). לסיום, יהודה סובר כי לעולם ההייטק דרושים 3 דברים: חדשנות, ביצוע וארץ ישראל. יחד, ניתן יהיה לעשות דברים גדולים.

לצפייה בהרצאה
 
 
 
 
 
 
13/02/19- מפגש מס' 3 

בתאריך 13/02/19 התקיים המפגש השלישי של פורום מנהלים לחדשנות החדש.
מה היה לנו שם?

תחילה, הציגה פרופ' מרים ארז מהי תרבות ארגונית כמבטאת זרזים וחסמים לחדשנות בארגון. מרים מגדירה תרבות ארגונית כמערכת של משמעויות משותפות לחברי הארגון המבחינה בין ארגון אחד לאחר, אשר מורכבת מערכי תרבות (מה חשוב? מה מותר?) ופרקטיקות ניהוליות (מה הנוהג?). עם זאת, טוענת מרים, תרבות ארגונית היא לא רק ערכים ופרקטיקות, כי אם גם חלוקת הקשב בין משימות יישום (מיידי, יעד ספציפי) לבין חדשנות (עתידי, יעד עמום), כאשר השאיפה היא לשלב בין השניים. לסיום, חשפה בפנינו מורן לזר, דוקטורנטית למדעי ההתנהגות והניהול בטכניון, ממצאים ראשוניים שעלו מסקר ארגוני בו לקחו חלק כ-12 חברות בפורום, אשר מטרתו הייתה בחינת הגורמים המעודדים/ המעכבים חדשנות בארגון והתרבות הארגונית המאפיינת אותו.
 
לצפייה בהרצאה
 
   
 
 
לאחר מכן, שמענו את הרצאתו של פרופ' משנה לירון ידידציון בנושא חדשנות תהליכית בשרשראות האספקה ובתהליכי הייצור. כלומר, כיצד ניתן "לעשות חדשנות" לאו דווקא במוצר עצמו, אלא בדרך בה הוא עובר מחומר גלם אל משתמש הקצה. לירון הציג בפנינו מקרי בוחן הן של מוצרים סטנדרטיים וחסרי ייחוד שכבשו את השוק בזכות תהליכי ייצור ואספקה יצירתיים (ZARA, Amazon,UPS) והן של מוצרים חדשניים ומהפכניים אשר איבדו את ייחודם בשל חשיבה מקובעת (Malden Mills). לבסוף, קינחנו בשאלות, מתי כדאי לייצר איזה מוצר ועל איזה קו ייצור? איך זה קשור לעליית המחירים שאנו חווים בזמן האחרון במוצרי הצריכה הבסיסיים? והיכן זה תפס את לירון כאשר "נקרא אל הדגל" ע"י חברת ייצור מזון שביקשה להתייעל?
 
לצפייה בהרצאה
 
 
 
בחלקו השני של המפגש, למדנו מד"ר רז יצחקי על מנהיגות, יצירתיות וחדשנות בהשראת הג'אז. קטעי מוזיקה מופלאים של  Sonny Boy Williamson ותהלוכה בסגנון ניו אורלינס, המחישו לנו כי ישנם לא מעט קווי דמיון בין צוותים מוזיקאים וצוותים בתחומים אחרים, שכן לכל חבר צוות יש זווית ראייה שונה, כיווני מחשבה שונים, מוטיבציה לביטוי אישי ועוד. כמו כן, ראינו כי בדיוק כמו תזמורת ג'אז, גם בעולם העסקי פעולתו של היחיד כרוכה באופן אינטגרלי ברשת מאוד מורכבת המגיעה לכדי "אינטליגנציית נחיל" (Swarm Intelligence.) כלומר, יצירה, גילוי וחדשנות הם למעשה תוצרים של שיתופי פעולה וידע. לסיכום, רז יצחקי מאמין גדול שג'אז הוא לא רק סגנון מוזיקלי, כי אם פילוסופיה של דרך חיים הרלוונטית לכל אדם - Jazz way of life.
 
לצפייה בהרצאה
 
 
 
 
 
 
26/12/18 - מפגש מס' 2 
 
ביום ד', ה- 26/12/18, התקיים המפגש השני של פורום מנהלים לחדשנות החדש, אשר עסק בנושא חדשנות בעולם השיווק והמיתוג.

בחלקו הראשון של המפגש, האזנו להרצאתו של ירון קופל, יזם סדרתי וסמנכ"ל השיווק והחדשנות של "סודה סטרים" העולמית לשעבר. חברת "סודה סטרים" החלה את דרכה בשנת 1903 באנגליה ובשנות ה-70 כבר הייתה לאחד המוצרים הפופולריים ביותר בממלכה. כמה שנים לאחר מכן, החברה קרסה, נרכשה על ידי זכיין ישראלי ועברה שלל תהפוכות, בעלים ומיתוגים. כיום, פועלת החברה ב-55 מדינות ובשנת 2013 אף נבחרה לאחת מ- 50 החברות החדשניות בעולם.
אם נחפש במילון את הערך "חדשנות", אומר ירון, נמצא כמה וכמה הגדרות; המצאה מחדש, שינוי, טרנספורמציה. אך להגדרתו, חדשנות היא "סגירת הפער בין חווית המשתמש האידאלית לזו הנוכחית״, כאשר הרעיון הוא להבין מהי אותה חוויה אידאלית עבור כל משתמש. אם נתבונן במילה  IDEAL נבחין כי מסתתרת בתוכה המילה IDEA. הרעיון, לטענתו, הוא ההתחלה הצנועה ביותר של המצב האידאלי אליו אנו שואפים, והוא משתנה מעת לעת ומחברה לחברה. "רכב העתיד" של טסלה, הווקמן של סוני , האייפוד של אפל, כולם בעלי IDEAL  שנכון למוצר קונקרטי ובהתאם לתקופה.
 
ה-IDEAL של חברת "סודה סטרים" הוא "At-home sparkling water and flavored sparkling water making" . לשם כך, הוקמה מעבדת חדשנות, נאספו והתווספו מהנדסים, ויחד עם קופל הוגדרה מחדש חוויית המשתמש. "סודה סטרים", אומר ירון, ניסתה לשפר כמעט כל דבר בחוויית המוצר, החל משסתומים וכלה בבקבוקים. אחת הדרכים המקוריות בהן בחרה החברה להציג את מוצריה החדשים הייתה השתתפות ב- "Milan Design Week" בשנת 2012, מקום אליו מגיעים כ-300,000 מבקרים ועיתונאים מדי שנה. הגשת משקאות באמצעות סודה-בר שיצרה במקום והפקת מסיבות ענק, הן שזיכו את החברה בפרס בשווי של כמעט 10 מיליון דולר ובחשיפה כלל עולמית.
לאחר סיום תפקידו בחברת "סודה סטרים", מצא עצמו ירון יושב בבתי קפה ומנהל פגישות עסקיות, כפי שעושים רבים וטובים. כך, נולדה במוחו המחשבה שלמעשה אין שום מקום בעולם המיועד רק לפגישות, בין אם מדובר בפגישות קטנות או בין אם מדובר בפגישות שנקבעות בהתראה קצרה. כיזם סדרתי, תובנה זו והמחקר שנעשה בעקבותיה הובילו את ירון ליזום את הסניף הראשון של "meet in place" בתל אביב ובעקבותיו 4 סניפים נוספים בניו יורק ובלונדון.

לסיכום, אומר ירון, חברות מעצם קיומן מחויבות להגדיר מהו האידיאל שלהן, שכן כך הן יוכלו לבחון היכן הן נמצאות ביחס למקום אליו הן שואפות. כלומר, תהליך כזה יכול להוביל כל חברה וכל פרויקט לחשיבה קצת שונה ולתוצאות טובות יותר.
 
 

 
בחלקו השני של המפגש, הציג פרדריק בלסן, חוקר ומרצה בתחום החדשנות ותהליכי שינוי, את עולם המותגים והאנשים בעידן החדש - BRAND 3.0.
פרדריק חשף בפנינו מקרי בוחן ממגוון רחב של מותגים, חברות, מהלכים, מודלים עסקיים וטכנולוגיות. זהו עידן בו פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות הפצת רעיונות, תפיסות חדשות, שיח אחר והעדפות אחרות. עידן בו הטכנולוגיה יוצרת סטנדרטים חדשים של אינטראקציה בין חברות לצרכנים, וצרכנים לבין עצמם. הכול יותר מהיר, הכול יותר חכם, הכול יותר מדויק, ומותגים ששואפים להתקיים חייבים לעדכן גרסה. מי שלא- לא רלוונטי.





 
 

21/11/2018 - פורום מנהלים לחדשנות החדש יוצא לדרך... 
 
ביום ד', ה- 21/11/18, התקיים מפגש הפתיחה של פורום מנהלים לחדשנות החדש בהשתתפות מנכ"לים, מנהלי מו"פ ומובילי חדשנות, ממעל ל- 40 חברות מהתעשייה הישראלית. 
                                                                                                               
מפגש הפתיחה התמקד בגישות פורצות דרך של חשיבה יצירתית.

בחלקו הראשון של המפגש, האזנו לד"ר עמית צורן - מעצב, מרצה בכיר וחוקר באוניברסיטה העברית - העוסק בקשר שבין בני אדם, יצירתיות וטכנולוגיה.
עמית התייחס תחילה לתשוקה ליצירה בידיים שתמיד בערה בו, ואשר לא מצא לה ביטוי בעולם ההייטק שהכיר. לטענתו, המיקוד נעשה בד"כ על אוטומציה ועל העובדה שטכנולוגיות ייצור ועיצוב דיגיטליות (כגון מדפסות תלת ממד ומכונות  CNC) מאפשרות לקהל רחב יותר של אנשים ליצור, בעוד שנושא ייצוג היצירתיות נותר מחוץ למרכז הדיון. כשאנו מתבוננים על מלאכות מסורתיות הקיימות עוד משחר ההיסטוריה, אנו רואים קשר אינטימי ומורכב בין יוצר, כלי וחומר. קשר זה, לדבריו של  עמית, מהווה חלק משמעותי מהתוצר הסופי ולכן גם לא ניתן להפריד ביניהם. עם זאת, אחת הבעיות הקיימות בעולם הייצוג הדיגיטלי לצורות היא אי מיומנותם של בעלי המלאכה בתחום זה, שכן הוא מבוסס על תכנות ועל ניסוחים מתמטיים.

נשאלת השאלה, למה לא לבצע מיכון מלא? על כך עונה עמית כי זו לא המטרה, אלא ליצור מבנים היברידיים אשר ינגישו לבעלי המלאכה המסורתית יכולות דיגיטליות. כלומר, לא לדחוק את בעל המלאכה לפינה, אלא לתת לו כלים יצירתיים חדשים לביטוי, אשר בעת ובעונה אחת יאפשרו לו גם לשמר את המסורת וגם לצעוד איתה למקום חדש שמאפשר צורות חדשות. חלק מהשילובים הללו הוצגו במצגת: כד חרס שבור שחובר באמצעות אלמנט שחור שתוכנן על פי סריקת השברים והודפס במדפסת תלת ממד; תוכנה לתכנון בטקסטורת סמוקינג אשר שימשה ליצירת קולקציית תיקים חדשנית המשלבת בין רקמות מסורתיות בעבודת יד לבין טכנולוגיה מתקדמת ועוד. זוהי למעשה קריאה ליצירת מערכות פתוחות המאפשרות לביטוי מורכב להתקיים בתוכן, שכן בני האדם מביאים איתם את הבלתי צפוי ואת התגובה בזמן אמת לכל מיני מצבים מורכבים שקשה לנו מאוד למדל.
 
לצפייה בהרצאה
 
 
 
 
בחלקו השני של המפגש הציגה ד"ר יעל הלפמן כהן, יזמת, יועצת, חוקרת ומייסדת ארגון הביומימיקרי הישראלי, את תחום הביומימיקרי -חיקוי ולמידה מהטבע.

כיום, טוענת יעל, ברור לכול כי החיבור בין הביולוגיה מצד אחד לבין ההנדסה והטכנולוגיה מצד שני (convergence) הוא הבסיס לחדשנות במאה ה- 21. כלומר, תחת העדשה הנכונה ובעזרת המתודולוגיות הנכונות אפשר להשתמש בטבע כמנוע וכמקור חדשנות גדול מאוד, כאשר הרעיון הוא להתבונן בטבע בעיניים חדשות.
ישנן 2 גישות חשיבה עיקריות בהסתכלנו על הטבע כמקור לחדשנות:
1. מהטכנולוגיה לביולוגיה- התמקדות באתגר קיים מובילה לשאלה "איך הטבע היה פותר את אותו אתגר?" (צורת קטר רכבת ביפן כחיקוי למקורו של השלדג)
2. מהביולוגיה להנדסה- התבוננות בטבע מובילה לשאלה " כיצד ואיפה ניתן ליישם את הפתרונות שיש לטבע להציע?" (מבנה הסנפיר של לוויתן גדול היוצר נתיב זרימה למים ומונע מערבולות כרעיון שהועתק לטורבינות רוח)

הסתכלות ביומימטית היא למעשה הסתכלות על מנגנונים פונקציונליים קיימים, כאשר המטרה היא ללמוד איך הטבע מייצר את אותם מנגנונים ומהן האסטרטגיות שלו, וליישם את הידע הנצבר במציאת פתרונות. קיימות 3 רמות חיקוי עיקריות:
• מבנה/צורה/ פני שטח- מבנה שריון הצב (משושים) כבסיס לפיתוח של חיזוק חומרים מבלי להוסיף להם משקל, צורת ספירלה המזוהה עם עיקרון הזרימה בטבע, אפקט צמח הלוטוס כבסיס לפיתוח מוצרים דוחים מים ועוד.
• תהליך – קן טרמיטים כדוגמה לתהליך ויסות טמפרטורה, תהליך תנועת העטלף בחשיכה כפיתוח למקלות נחייה לעיוורים.
• מערכת – תפיסה אקוסיסטמטית (זבל = מזון). למשל, בניית פארקים תעשייתיים על פי עקרון הסימביוזה התעשייתית, לפיו פסולת של מפעל אחד משמשת כחומר גלם למפעל סמוך.

אם כן, לדבריה של יעל, חשיבה ביומימטית מתחילה ברגע של פליאה מהטבע (Bio-WOW). כלומר, שאלה מייצרת סקרנות שמובילה לחדשנות: "איך לא מצטבר קרח על נוצות הפינגווין?"; "איך הלוטוס תמיד נקי למרות שגדל בסביבה בוצית?"; "איך הציפור יבשה בגשם?" וכו'. שאלות מסוג זה הן גשר המחבר בין עולם הביולוגיה לעולם הטכנולוגיה, אשר בעזרתו נוכל להתבונן על הטבע דרך עדשה חדשה. 
 
לצפייה בהרצאה
 
 
 
 
 
 
יציאה
 : 

יציאה
 :