חפש  
משאבי למידה
חברי החדר
יאן שלידניאל בראל אייל אוריאליRicardo Gilead Baibich
Ido LapidotLior DoronYacov MalinovichProf. Miriam Erez - KCI Chair
רונית אביבProf. Shlomo MaitalRoniLד"ר עמית גופר
יונתן פנטנוביץיריב בשיהוידע (יויו) מנדלDani Harari SVP Global Strategy
פרופ' שיזף רפאליד"ר שלמה מרקלnir lampert
דניאל ברנבאוםyanivcoנחום איצקוביץרויטל הנדלר
Eli Itinאבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה יוסי אקרמןעמרי זיו
רועי חרמוניד"ר איה סופרסער יוסקוביץ'דין פאר
Ted Talksפרופ' אמיר עמדיניסן אלימלךדגן אשל
ד"ר עדי איילד"ר הילה ליפשיץ-אסףאורי בן פורתאורי אפק
רונן וינרחיים רוסומורן לזרritak
רובי גללירון ידידציוןרז יצחקי
 

זהו חדר עבודה סגור המיועד לשרת את משתתפי כללי. כדי לצפות בתכנים ולהגיב להם עליך לשלוח בקשת הצטרפות למנהל החדר. הצטרפות לחדר מותנית ברישום לאתר ובהשתייכות לקבוצה אשר עבורה הוקם החדר.

כללי
   
 
 
13/02/19 - מפגש מס' 3 

בתאריך 13/02/19 התקיים המפגש השלישי של פורום מנהלים לחדשנות החדש.
מה היה לנו שם?

תחילה, הציגה פרופ' מרים ארז מהי תרבות ארגונית כמבטאת זרזים וחסמים לחדשנות בארגון. מרים מגדירה תרבות ארגונית כמערכת של משמעויות משותפות לחברי הארגון המבחינה בין ארגון אחד לאחר, אשר מורכבת מערכי תרבות (מה חשוב? מה מותר?) ופרקטיקות ניהוליות (מה הנוהג?). עם זאת, טוענת מרים, תרבות ארגונית היא לא רק ערכים ופרקטיקות, כי אם גם חלוקת הקשב בין משימות יישום (מיידי, יעד ספציפי) לבין חדשנות (עתידי, יעד עמום), כאשר השאיפה היא לשלב בין השניים. לסיום, חשפה בפנינו מורן לזר, דוקטורנטית למדעי ההתנהגות והניהול בטכניון, ממצאים ראשוניים שעלו מסקר ארגוני בו לקחו חלק כ-12 חברות בפורום, אשר מטרתו הייתה בחינת הגורמים המעודדים/ המעכבים חדשנות בארגון והתרבות הארגונית המאפיינת אותו.
 
 
   
 
לאחר מכן, שמענו את הרצאתו של פרופ' משנה לירון ידידציון בנושא חדשנות תהליכית בשרשראות האספקה ובתהליכי הייצור. כלומר, כיצד ניתן "לעשות חדשנות" לאו דווקא במוצר עצמו, אלא בדרך בה הוא עובר מחומר גלם אל משתמש הקצה. לירון הציג בפנינו מקרי בוחן הן של מוצרים סטנדרטיים וחסרי ייחוד שכבשו את השוק בזכות תהליכי ייצור ואספקה יצירתיים (ZARA, Amazon,UPS) והן של מוצרים חדשניים ומהפכניים אשר איבדו את ייחודם בשל חשיבה מקובעת (Malden Mills). לבסוף, קינחנו בשאלות, מתי כדאי לייצר איזה מוצר ועל איזה קו ייצור? איך זה קשור לעליית המחירים שאנו חווים בזמן האחרון במוצרי הצריכה הבסיסיים? והיכן זה תפס את לירון כאשר "נקרא אל הדגל" ע"י חברת ייצור מזון שביקשה להתייעל?
 
 
 
בחלקו השני של המפגש, למדנו מד"ר רז יצחקי על מנהיגות, יצירתיות וחדשנות בהשראת הג'אז. קטעי מוזיקה מופלאים של  Sonny Boy Williamson ותהלוכה בסגנון ניו אורלינס, המחישו לנו כי ישנם לא מעט קווי דמיון בין צוותים מוזיקאים וצוותים בתחומים אחרים, שכן לכל חבר צוות יש זווית ראייה שונה, כיווני מחשבה שונים, מוטיבציה לביטוי אישי ועוד. כמו כן, ראינו כי בדיוק כמו תזמורת ג'אז, גם בעולם העסקי פעולתו של היחיד כרוכה באופן אינטגרלי ברשת מאוד מורכבת המגיעה לכדי "אינטליגנציית נחיל" (Swarm Intelligence.) כלומר, יצירה, גילוי וחדשנות הם למעשה תוצרים של שיתופי פעולה וידע. לסיכום, רז יצחקי מאמין גדול שג'אז הוא לא רק סגנון מוזיקלי, כי אם פילוסופיה של דרך חיים הרלוונטית לכל אדם - Jazz way of life.
 
 
 
 
 
 
 
26/12/18 - מפגש מס' 2 
 
ביום ד', ה- 26/12/18, התקיים המפגש השני של פורום מנהלים לחדשנות החדש, אשר עסק בנושא חדשנות בעולם השיווק והמיתוג.

בחלקו הראשון של המפגש, האזנו להרצאתו של ירון קופל, יזם סדרתי וסמנכ"ל השיווק והחדשנות של "סודה סטרים" העולמית לשעבר. חברת "סודה סטרים" החלה את דרכה בשנת 1903 באנגליה ובשנות ה-70 כבר הייתה לאחד המוצרים הפופולריים ביותר בממלכה. כמה שנים לאחר מכן, החברה קרסה, נרכשה על ידי זכיין ישראלי ועברה שלל תהפוכות, בעלים ומיתוגים. כיום, פועלת החברה ב-55 מדינות ובשנת 2013 אף נבחרה לאחת מ- 50 החברות החדשניות בעולם.
אם נחפש במילון את הערך "חדשנות", אומר ירון, נמצא כמה וכמה הגדרות; המצאה מחדש, שינוי, טרנספורמציה. אך להגדרתו, חדשנות היא "סגירת הפער בין חווית המשתמש האידאלית לזו הנוכחית״, כאשר הרעיון הוא להבין מהי אותה חוויה אידאלית עבור כל משתמש. אם נתבונן במילה  IDEAL נבחין כי מסתתרת בתוכה המילה IDEA. הרעיון, לטענתו, הוא ההתחלה הצנועה ביותר של המצב האידאלי אליו אנו שואפים, והוא משתנה מעת לעת ומחברה לחברה. "רכב העתיד" של טסלה, הווקמן של סוני , האייפוד של אפל, כולם בעלי IDEAL  שנכון למוצר קונקרטי ובהתאם לתקופה.
 
ה-IDEAL של חברת "סודה סטרים" הוא "At-home sparkling water and flavored sparkling water making" . לשם כך, הוקמה מעבדת חדשנות, נאספו והתווספו מהנדסים, ויחד עם קופל הוגדרה מחדש חוויית המשתמש. "סודה סטרים", אומר ירון, ניסתה לשפר כמעט כל דבר בחוויית המוצר, החל משסתומים וכלה בבקבוקים. אחת הדרכים המקוריות בהן בחרה החברה להציג את מוצריה החדשים הייתה השתתפות ב- "Milan Design Week" בשנת 2012, מקום אליו מגיעים כ-300,000 מבקרים ועיתונאים מדי שנה. הגשת משקאות באמצעות סודה-בר שיצרה במקום והפקת מסיבות ענק, הן שזיכו את החברה בפרס בשווי של כמעט 10 מיליון דולר ובחשיפה כלל עולמית.
לאחר סיום תפקידו בחברת "סודה סטרים", מצא עצמו ירון יושב בבתי קפה ומנהל פגישות עסקיות, כפי שעושים רבים וטובים. כך, נולדה במוחו המחשבה שלמעשה אין שום מקום בעולם המיועד רק לפגישות, בין אם מדובר בפגישות קטנות או בין אם מדובר בפגישות שנקבעות בהתראה קצרה. כיזם סדרתי, תובנה זו והמחקר שנעשה בעקבותיה הובילו את ירון ליזום את הסניף הראשון של "meet in place" בתל אביב ובעקבותיו 4 סניפים נוספים בניו יורק ובלונדון.

לסיכום, אומר ירון, חברות מעצם קיומן מחויבות להגדיר מהו האידיאל שלהן, שכן כך הן יוכלו לבחון היכן הן נמצאות ביחס למקום אליו הן שואפות. כלומר, תהליך כזה יכול להוביל כל חברה וכל פרויקט לחשיבה קצת שונה ולתוצאות טובות יותר.
 
 

 
בחלקו השני של המפגש, הציג פרדריק בלסן, חוקר ומרצה בתחום החדשנות ותהליכי שינוי, את עולם המותגים והאנשים בעידן החדש - BRAND 3.0.
פרדריק חשף בפנינו מקרי בוחן ממגוון רחב של מותגים, חברות, מהלכים, מודלים עסקיים וטכנולוגיות. זהו עידן בו פלטפורמות דיגיטליות מאפשרות הפצת רעיונות, תפיסות חדשות, שיח אחר והעדפות אחרות. עידן בו הטכנולוגיה יוצרת סטנדרטים חדשים של אינטראקציה בין חברות לצרכנים, וצרכנים לבין עצמם. הכול יותר מהיר, הכול יותר חכם, הכול יותר מדויק, ומותגים ששואפים להתקיים חייבים לעדכן גרסה. מי שלא- לא רלוונטי.





 
 

21/11/2018 - פורום מנהלים לחדשנות החדש יוצא לדרך... 
 
ביום ד', ה- 21/11/18, התקיים מפגש הפתיחה של פורום מנהלים לחדשנות החדש בהשתתפות מנכ"לים, מנהלי מו"פ ומובילי חדשנות, ממעל ל- 40 חברות מהתעשייה הישראלית. 
                                                                                                               
מפגש הפתיחה התמקד בגישות פורצות דרך של חשיבה יצירתית.

בחלקו הראשון של המפגש, האזנו לד"ר עמית צורן - מעצב, מרצה בכיר וחוקר באוניברסיטה העברית - העוסק בקשר שבין בני אדם, יצירתיות וטכנולוגיה.
עמית התייחס תחילה לתשוקה ליצירה בידיים שתמיד בערה בו, ואשר לא מצא לה ביטוי בעולם ההייטק שהכיר. לטענתו, המיקוד נעשה בד"כ על אוטומציה ועל העובדה שטכנולוגיות ייצור ועיצוב דיגיטליות (כגון מדפסות תלת ממד ומכונות  CNC) מאפשרות לקהל רחב יותר של אנשים ליצור, בעוד שנושא ייצוג היצירתיות נותר מחוץ למרכז הדיון. כשאנו מתבוננים על מלאכות מסורתיות הקיימות עוד משחר ההיסטוריה, אנו רואים קשר אינטימי ומורכב בין יוצר, כלי וחומר. קשר זה, לדבריו של  עמית, מהווה חלק משמעותי מהתוצר הסופי ולכן גם לא ניתן להפריד ביניהם. עם זאת, אחת הבעיות הקיימות בעולם הייצוג הדיגיטלי לצורות היא אי מיומנותם של בעלי המלאכה בתחום זה, שכן הוא מבוסס על תכנות ועל ניסוחים מתמטיים.

נשאלת השאלה, למה לא לבצע מיכון מלא? על כך עונה עמית כי זו לא המטרה, אלא ליצור מבנים היברידיים אשר ינגישו לבעלי המלאכה המסורתית יכולות דיגיטליות. כלומר, לא לדחוק את בעל המלאכה לפינה, אלא לתת לו כלים יצירתיים חדשים לביטוי, אשר בעת ובעונה אחת יאפשרו לו גם לשמר את המסורת וגם לצעוד איתה למקום חדש שמאפשר צורות חדשות. חלק מהשילובים הללו הוצגו במצגת: כד חרס שבור שחובר באמצעות אלמנט שחור שתוכנן על פי סריקת השברים והודפס במדפסת תלת ממד; תוכנה לתכנון בטקסטורת סמוקינג אשר שימשה ליצירת קולקציית תיקים חדשנית המשלבת בין רקמות מסורתיות בעבודת יד לבין טכנולוגיה מתקדמת ועוד. זוהי למעשה קריאה ליצירת מערכות פתוחות המאפשרות לביטוי מורכב להתקיים בתוכן, שכן בני האדם מביאים איתם את הבלתי צפוי ואת התגובה בזמן אמת לכל מיני מצבים מורכבים שקשה לנו מאוד למדל.
 
 
 
 
 
בחלקו השני של המפגש הציגה ד"ר יעל הלפמן כהן, יזמת, יועצת, חוקרת ומייסדת ארגון הביומימיקרי הישראלי, את תחום הביומימיקרי -חיקוי ולמידה מהטבע.

כיום, טוענת יעל, ברור לכול כי החיבור בין הביולוגיה מצד אחד לבין ההנדסה והטכנולוגיה מצד שני (convergence) הוא הבסיס לחדשנות במאה ה- 21. כלומר, תחת העדשה הנכונה ובעזרת המתודולוגיות הנכונות אפשר להשתמש בטבע כמנוע וכמקור חדשנות גדול מאוד, כאשר הרעיון הוא להתבונן בטבע בעיניים חדשות.
ישנן 2 גישות חשיבה עיקריות בהסתכלנו על הטבע כמקור לחדשנות:
1. מהטכנולוגיה לביולוגיה- התמקדות באתגר קיים מובילה לשאלה "איך הטבע היה פותר את אותו אתגר?" (צורת קטר רכבת ביפן כחיקוי למקורו של השלדג)
2. מהביולוגיה להנדסה- התבוננות בטבע מובילה לשאלה " כיצד ואיפה ניתן ליישם את הפתרונות שיש לטבע להציע?" (מבנה הסנפיר של לוויתן גדול היוצר נתיב זרימה למים ומונע מערבולות כרעיון שהועתק לטורבינות רוח)

הסתכלות ביומימטית היא למעשה הסתכלות על מנגנונים פונקציונליים קיימים, כאשר המטרה היא ללמוד איך הטבע מייצר את אותם מנגנונים ומהן האסטרטגיות שלו, וליישם את הידע הנצבר במציאת פתרונות. קיימות 3 רמות חיקוי עיקריות:
• מבנה/צורה/ פני שטח- מבנה שריון הצב (משושים) כבסיס לפיתוח של חיזוק חומרים מבלי להוסיף להם משקל, צורת ספירלה המזוהה עם עיקרון הזרימה בטבע, אפקט צמח הלוטוס כבסיס לפיתוח מוצרים דוחים מים ועוד.
• תהליך – קן טרמיטים כדוגמה לתהליך ויסות טמפרטורה, תהליך תנועת העטלף בחשיכה כפיתוח למקלות נחייה לעיוורים.
• מערכת – תפיסה אקוסיסטמטית (זבל = מזון). למשל, בניית פארקים תעשייתיים על פי עקרון הסימביוזה התעשייתית, לפיו פסולת של מפעל אחד משמשת כחומר גלם למפעל סמוך.

אם כן, לדבריה של יעל, חשיבה ביומימטית מתחילה ברגע של פליאה מהטבע (Bio-WOW). כלומר, שאלה מייצרת סקרנות שמובילה לחדשנות: "איך לא מצטבר קרח על נוצות הפינגווין?"; "איך הלוטוס תמיד נקי למרות שגדל בסביבה בוצית?"; "איך הציפור יבשה בגשם?" וכו'. שאלות מסוג זה הן גשר המחבר בין עולם הביולוגיה לעולם הטכנולוגיה, אשר בעזרתו נוכל להתבונן על הטבע דרך עדשה חדשה. 
 
 
 
 
 
 
 
   
אלבומי תמונות
 
 
מרכז הידע לחדשנות 
בניין בלומפילד חדר 319  | הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול | הטכניון, חיפה
04-8293397 | innovation@technion.ac.il | 04-8294399
© 2014, כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחדשנות.  תנאי שימוש הצהרת נגישות