חפש  
משאבי למידה
חברי החדר
יאן שלידניאל בראל אייל אוריאליRicardo Gilead Baibich
Ido LapidotLior DoronYacov MalinovichDr. Iris Arbel -KCI Executive Director
Prof. Miriam Erez - KCI Chairרונית אביבProf. Shlomo Maitalד"ר עמית גופר
יונתן פנטנוביץיריב בשיהוידע (יויו) מנדלDani Harari SVP Global Strategy
פרופ' שיזף רפאליד"ר שלמה מרקלnir lampert
דניאל ברנבאוםyanivcoנחום איצקוביץרויטל הנדלר
Eli Itinאבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה יוסי אקרמןעמרי זיו
רועי חרמוניד"ר איה סופרסער יוסקוביץ'דין פאר
Ted Talksפרופ' אמיר עמדיניסן אלימלךרמי גזית
דגן אשלד"ר עדי איילפרופ' מרים ארזד"ר הילה ליפשיץ-אסף
אורי בן פורתאורי אפקרונן וינרחיים רוסו
 

חדר זה הינו חדר עבודה פתוח -כדי להגיב לדיונים המתקיימים בו עליך להירשם כמשתמש באתר.
כללי
   
 
מפגש סיום פורום מנהלי חדשנות השביעי- 14.6.17

ביום רביעי האחרון, בתאריך 14.6.17, התקיים מפגש הסיום של המחזור השביעי (2016/17) של פורום מנהלי חדשנות בנושא "חדשנות פתוחה". המפגש התקיים במשרדי מייקרוסופט במת"ם חיפה, והתארחו בו כ-100 מנהלי ומובילי חדשנות בארגונים מובילים במשק הישראלי והעולמי.
מפגש הסיום נפתח עם הרצאתו של עדי אייל, ד"ר למשפטים ולכלכלה שהסביר על מהפכתה-produsage, המגמה האחרונה בה הצרכנים משפיעים על תהליך הפיתוח. הכלכלה הרשתית של ימינו מייצרת אקוסיסטם שבו הפרטים משפיעים על המוצר הסופי, כאשר החברה היצרנית מספקת תשתית שעליה הפרטים מרכיבים את המוצר ואינם מנוהלים על ידי החברה. באקוסיסטם כזה, החברות מייצרות מערכת תמריצים עבור המשתמשים, שנותנים ולוקחים את מה שמתאים להם מתוך המערכת. ד"ר אייל נתן דוגמאות מרתקות מתורת המשחקים והדגים כיצד כלכלה ייחודית זו שקרמה עור וגידים בשנים האחרונות, מצליחה לשמר תפקוד מיטבי של המערכת.

 


 
לאחר מכן, סיגל מנדלביץ', מנהלת החדשנות בחברת פרוקטר אנד גמבל, סיפקה הצצה לאופן בו התאגיד הרב-לאומי מניע את עובדיו לחדשנות באמצעות שינוי המודל העסקי. סיגל סקרה את האתגרים עימם מתמודד הארגון. בין היתר, סיגל הציגה את פלטפורמת אינוסנטיב (innovation ו-incentive), המאפשרת לאנשים מכל העולם לסייע בפתרון אתגרים באופן חדשני כך שצומחת תועלת הן לחברה והן לפרטים שמספקים את הפתרונות. בנוסף, סיגל הציגה את התהליך הנהוג בפרוקטר אנד גמבל להבאת חדשנות לארגון. סיגל פירטה על כל אחד משלבי התהליך, כולל איתור סטרטאפים דרך קרנות הון, עריכת פילוט וושילוב הסטרטאפ בארגון, כשהאתגר המהותי הוא היכולת של הסטרטאפ לגדול בהתאם לצרכי הארגון.
 

לסיום, רונית אביב, מנהלת מרכז הידע לחדשנות, סיכמה את הפורום השביעי וסקרה את הנושאים שעלו בו. מרכז הידע לחדשנות רוצה להודות לכל מרצי הפורום השביעי על ההרצאות המרתקות שהעבירו. נשמח לראותכם בפורום מנהלים לחדשנות השמיני לשנת 2018 בנושא "מהפכה תעשייתית .4.0".


17.5.17- המפגש השביעי

ביום רביעי  17.5.17, התקיים במשרדי מיקרוסופט במת"מ המפגש השביעי של פורום מנהלים לחדשנות, במתכונת ייחודית. בחלק הראשון של המפגש קיימנו "במה פתוחה" בה חברי הפורום הציגו את יוזמות החדשנות הפתוחה שהם מובילים בארגוניהם. במפגש ניתנו 7 מיני-הרצאות (פיצ'ים) מפי מנהלים מ-5 חברות מובילות שונות: רפא"ל, אבגול, טבע, אלביט והמ-לט.
 


מוטי טיקוצינסקי (טיקו), ראש פרוייקט מרכז החדשנות ברפא"ל, תאר כיצד רפא"ל משרישה בעובדיה תרבות ארגונית מעודדת חדשנות, טיקו סקר את החסמים והזרזים לחדשנות ארגונית וכיצדניתן להתמודד עימם על מנת לקדם שינוי. ההרצאה  התמקדה בפרוייקט אותו טיק מוביל, הקמת ה"מייקרספייס" ברפא"ל. פרוייקט זה מהווה חלק ממהפכת היצור האישי המתפתחת בתחום החדשנות כיום ומטרתו הנגשת יכולות טכנולוגיות ומימוש רעיונות חדשניים ובניית קהילת חדשנות.

נעם ואקרט, מנהל מרכז ההדרכה ברפא"ל, סקר היבט נוסף של פעילויות לעידוד חדשנות פתוחה ברפא"ל באמצעות שני סוגים של אירועים- האקתונים שמטרתם לפתור בעיה, להתניע פרויקט או להגיע לפריצת דרך יצירתית, ואי-כנסים שמטרתם לאפשר במה לרעיונות מחוץ לשוטף, לחבר ולגלות את עובדי הארגון ולהציב מטרות אפשריות. נעם הדגיש את חשיבותה של החוויה החדשנית באירועים כאלה, מסוג שהוא כביכול smart and useless, אבל מאפשר לזהות ולעודד לידרים חדשנים ויצירתיים בתוך הארגון.

אריאל ידוב, מנהל המו"פ באבגול, הציג את תהליך הקמת מאגד מגנט בתחום הבדים הלא ארוגים כפלטפורמה לחדשנות פורצת דרך בשיתוף תעשיה ואקדמיה. אריאל סקר את כל השלבים במסע הקמת המאגד, החל מאיתור וגיוס שותפים פוטנציאליים וכלה בעבודה מולם ומימוש החזון. 

גיא איטינגון,  מנהל הטמעת חדשנות ושיתוף ידע בכלים מבוססי חוכמת ההמונים ושרון פיירמן, מנהלת חדשנות המונים (טבע תעשיות פרמצבטיות), הציגו את פלטפורמת yammer לניצול חוכמת ההמונים לפתרון אתגרים ארגוניים ואת האופן בה סייעה פלטפורמה זו לצוות הישראלי למצוא תשובה דווקא ביפן (רמז: היו מעורבים בסיפור חתולים).


 
אולג נייגרצ'יק, טכנולוג בכיר באלביט מערכות, תאר מתודולוגיה של  חקר כשלים בחברות גדולות ומסועפות באמצעותה נמצא פתרון טכנולוגי פורץ דרך שאף נרשם בגינו פטנט. אולג סקר את הרכיבים השונים של פיתוח ואת האופנים שבהם אפשר לזהות בהם כשל בשלב מוקדם בתוך הארגון ולפני החדירה לשוק.

אגמון דוד פורת, מנהל פיתוח עסקי אסטרטגי בהמ-לט, הציג את האסטרטגיה של חברת המ-לט לבניית אקו-סיסטם של חדשנות. אגמון סקר את האופן בו הוא יוצר קשרים עם סטרטאפים ועם חברות תוכנה וחומרה שנראה לכאורה שאינן קשורות לתחום ההתמחות של המ-לט, ואת האופן בו הוא מביא את שיתוף הפעולה להניב תועלת לכל הצדדים המעורבים.
 
בחלק השני של המפגש עדי יופה, טרנדולוגית ומומחית לחיזוי מגמות עתיד, הציגה שיטה מקורית המאפשרת ל"פיוצ'ריסטים" לחזות מה הולך להיות הדבר הגדול הבא עוד לפני שהוא קורה. עדי נתנה דוגמאות לחדשנות שאפשר לראות את הניצנים שלה מתפתחים היום, ואיך חדשנות בתחום אחד משפיעה על התעשייה כולה- מגברים שמגדלים זקן ועד מטבחים עתידניים נטולי מקרר. 
לצפייה בהרצאה לחץ כאן.
 

 במהלך הרצאות הבמה הפתוחה, חברי הפורום התחברו לחדר עבודה מקוון שאפשר להם לשאול את המרצים שאלות לדיון. תוכלו לקרוא מטה את השאלות שנאספו ואת התשובות שנתנו מרצי הבמה הפתוחה:


שאלות לטיקו מאלביט:
אגמון שואל: איזה סוגים של אמצעי ייצור יש לספק במייקרס? ואיך אפשר לקחת חלק? איפה ממוקם המייקרספייס?
תשובה:  אמצעי הייצור צריכים להיות מכוונים לייעוד המפעל/מוצרים/מו"פ –
הבסיסיים: מדפסות 3D , מכונת חיתוך בלייזר , CNC בייתי , עמדת חיווט , רכיבים אלקטרוניים גנריים : מעגלי ארדואינו או רסברי פיי , כלי עבודה , נגישות לאינטרנט מהיר , זוודים לפי צורך: רובוטיקה , חישנים , אקטואטורים.
הייעודיים: מו"פ מוכוון IOT – הייתי מעמיד יכולות לבישות – מכונות תפירה , מעגלים גמישים (שאפשר לשלבם בבגד)
המייקרספייס ימוקם בתרדיון ליד כרמיאל
בנושאי שת"פ עם המייקרס – פנה אליי motyti@rafael.co.il

 
 שאלות לנועם מאלביט:
כיצד מביאים "המונים" לאירועי החדשנות על מנת להפוך אותך לחלק אינטגרלי מהתרבות האירגונית?
תשובה: זאת באמת אחת הדילמות שהבאנו. אני מניח שחלק מהפיתרון הוא הסתכלות הוליסטית על כל אירועי החדשנות (האקתונים, אי-כנסים, מייקרס) וגם הכנסת פתרונות חדשנות לתוך השוטף (הרצאות אחת לכמה זמן או סדנאות יצירתיות בתוך השטחים).
בעיקרון אני מאמין שאם תהיה התמדה תיווצר מסורת והכי חשוב- "תרבות אוכלת אסטרטגיה לארוחת בוקר". צריך שהארגון באמת ירצה להיות שם והמנהלים יבינו את הערך לביזנס וגם למשא"ן בהיבטים של שימור, גיוס ופיתוח עובדים.
 
אנא הרחב על האי כנס.. על מה מדברים? מה הפורמאט?
תשובה: מדברים על מה שרוצים. אני אתן 3 דוגמאות.
אי-כנס מרכז הדרכה: הדרכות על מה שהעובדים רוצים, 6 כיתות במקביל (בכל כיתה בין 30-100 איש) לאורך 4 מחזורים (מושבים). סה"כ 24 הרצאות בנושאים שונים שנשלחו מראש ע"י העובדים.
אי-כנס מנהלים חטיבת R&D – הרצאות בנושאי ניהול, שיתוף בפרקטיקות ו-casestudy במבנים של הרצאות TED קצרות.
אי-כנס טכנולוגי hardware – 3 ימים של אי-כנס אליו מגיעים צוותים עם פרוייקטים בכל נושא שהוא (שאושרו מראש). הפרוייקטים הינם smart and useless ובאים לתת ביטוי ליצירתיות שהיא לרב טכנולוגית. במהלך 3 הימים מציגים את הפרוייקטים, עובדים על פרוייקטים משותפים, עוברים הרצאות וסדנאות (ע"י המשתתפים) ועוד.
 
איזה סוג אתגר מתאים ל"האקתון"?
האתגרים יכולים להיות מופשטים מאוד: בניית מוצרים בשימוש ב-raspberry pi, בשימוש בשפת תכנות ספציפית כאשר כל צוות מקבל חיישנים לפיתוח.
יכולים להיות אתגרים מוכווני משימה- פתרונות לבעיה טכנולוגית או לבעיה ארגונית (לא מצליחים לגייס אנשי תוכנה).
 
אני מצרף  מדריך לא שלם ובפיתוח לאיך עושים האקתון ואי-כנס. לצפייה בקובץ לחץ כאן.

 
שאלות לגיא ושרון מטבע:
האם במערכת yammer משתמשים גם לעוד נושאים?
תשובה: אכן כן:
P2P and top down recognition (that usually included useful info for others
Fast QA re expertise, experience and best practices
YamJams- live chat re town hall/ policy/ business/HR between head of business units/leadership and all of their employees- engagement, trust and let all be in the known
Creating effortless Knowledge base –all posts and docs are archived and searchable (desktop and mobile)
Backing up other Icomms initiatives with a true, inviting to use interactive capabilities.
And more.

 תוכלו לכתוב מה היתה הבעיה שהופצה להמונים?
תשובה: בעיה בפיתוח שעוסקת בתהליך הדחיסה לטבליות.
 
האם yammer חינמי, ואיך אתם מוודאים שתישמר סודיות כאשר משתמשים בכלי מקוון חיצוני?
תשובה: יאמר בגרסתו לתאגידים אינו חינם. הוא מבוסס ענן ועבדנו הרבה ובאסרטיביות מול מחלקת ה IT security בכדי לקבל אישור שימוש בו לדרגת confidential.
באשר לתכנים- יש תהליך החתמה על מדיניות שימוש ופרטיות למצטרפים וישנן קבוצות סגורות וסודיות. ביאמר עובדים כעת על פיצ'ר שיאפשר לסמן חומרים כך שלא יהיה זמינים להורדה מהפלטפורמה..
 
 מדוע החלטתם לעבור לQMARKRTS? מהו הערך המוסף על פני yammer?
 Provides collaboration, co-creating, ideation and story mining capability
with dedicated features, built-in flexible process and incentive mechanism that Yammer insufficiently supports for diverse use cases
 
 
שאלה לאריאל מאבגול:
האם הקמת מאגד היא בד״כ ביוזמת המדען הראשי, או ביוזמת החברות?
תשובה: ביוזמת החברות התעשייתיות.
 
  
שאלה לאולג מאלביט:

באיזו רשת חברתית אלביט משתמשת? וכיצד נעשה תהליך התיוג של מומחים?
תשובה: אלביט פיתחה מערכת פנימית בשם – Intrabit שממש דומה ל-Facebook אך ברמת הארגון בלבד.
כל עובד רשאי להיכנס לשם, להגדיר את הפרופיל האישי שלו (שייך ארגוני, מקצועי, התמחות וכו')
לדוגמה אם אני חושב שאני מומחה לניתוח ואנאליזות כשל אזי במילות מפתח עליי לכתוב – Failure Analysis.
לאחר מכן כל עובד בארגון שמחפש מישהו שמתמחה בחקר כשל יכול לבצע חיפוש ב-Intrabit וכך יגיעו אליי במקרה הנ''ל וכו'
האם אפשר לתאר את השלבים של תהליך חקר הכשל?
1.       איסוף הנתונים (מה קרה, באילו נסיבות זה קרה וכו') – כל הנתונים חייבים להיות מבוססים על העובדות –Approach Objective Evidence.
2.       ביצוע בדיקות מעבדה פרטניות (מיקרוסקופיה, רנטגן, אולטרא סאונד, חשמליות וכו').
3.       הסקת המסקנות על סיבות השורש קרי למה זה קרה/נכשל.
4.       המלצות ללקוח שפנה עם בעיית הכשל = מה צריך לעשות על מנת שזה לא יתרחש בעתיד.

שאלות לאגמון מהמ-לט:
 רמי גזית שואל: מה התהליך מרעיון ראשוני ועד שזה הופך למוצר "רגיל" ובוגר? ומהן המתודולוגיה?
תשובה:  לכל מוצר יש PLC product life cycle,  גם אם הוא לא מסודר. כל חברה מבצעת זאת קצת אחרת אבל כמעט כולם כוללים: שלב הרעיון המובא עלידי היזם החיצוני או הפנימי (מהפיתוח או שיווק)  בלי הצמפיון לרוב זה לא מתקדם. לאחר מכן מאפיינים, מבצעים הוכחת היתכנות, מציגים ללקוח, מעבירים לייצור ומכניסים לקטלוג. לרוב בין ההגה ללקוח ועד העברה לייצור יש עוד כמה איטרציות. במעבדות חדשנות הדבר דומה רק שהפוקוס הוא על הוכחות ההיתכנות כדי להוציא הרבה אפשרויות שונות.  
 
איך אתם מתמודדים עם התנגדויות מצד ה-"שמרנים" בארגון?
תשובה: זו נקודה להרצאה שלמה וגם אני רוצה ללמוד אותה. מהניסיון המועט שלי יש שתי אפשרויות:
1. תבין מה מניע אותו מה החלום שלו ומה המטרות הגדולות של חייו שלרוב הם מוסתרות ולא גלויות – אלו שאיפות וחלומות סודיות לרוב ולפעמים אפילו חלומות גנוזים אתה  צריך למצוא איך אתהה יכול לעורר את החלומות הללו. בנוסף תבין איך השמרן "נמדד"  ממה הוא פוחד.
2. תחזק את הקשר איתו או חזק את הקשר שיש  ל"שמרן"  עם הנושא שאתה מקדם.
איך מחזקים קשר:  כל קשר בנוי  מאוסף האינטרקציות בין שתי הצדדים של הקשר. שלושה פרמטרים משפיעים על האינטרקציה. 1) משך זמן האינטרקציה. 2) מהות האינטרקציה (איזה רגש פועל. בקצרה חיובי או שלילי) 3) עוצמת האינטרקציה עד כמה היא חיובית או שלילית.
יש להגדיל את משך האינטרקציה ,עוצמת האינטרקציות וגם לדאוג שמהות האיטרקציה תהיה חיוביות.
לדוגמא אם מישהו שמרן מתנגד לרובוטיקה. תייצר לו הרבה אינטרקציות חיוביות עם הנושא. תביא רובוטים לחברה, תשלח לו סרטונים רלונטים תביא מומחים ותכניס לו פגישה איתם תייצר דמו אצל אחרים ותזמין אותו, כל אינטרקציה כזאת תעזר להוריד אותו מהשמרנות ולהגדיל את ההכרות החיובית שלו עם הנושא. 

 


26.4.17 המפגש השישי

 
בתאריך 26.4.17 התקיים במשרדי מיקרוסופט המפגש השישי של פורום מנהלים לחדשנות.

 
מימין: טלי זהבי, עדי דיאמנט, רונית אביב, רן בר סלע, חיים רוסו וגיורא שלגי

 
המפגש נפתח עם הרצאתו של חיים רוסו, בעבר סגן נשיא למצוינות הנדסית וטכנולוגית בחברת אלביט מערכות, וכיום חבר מועצת הרשות לחדשנות ויו"ר עמותת החינוך תעשיידע. הרצאתו של חיים רוסו עסקה ביתרונותיה של חדשנות פתוחה, והעניקה מבט פנימי לשלוש דרכי היישום של חדשנות פתוחה בחברת אלביט מערכות. ההרצאה התמקדה בהקמת חממת "אינקוביט" כפלטפורמה לקידום חדשנות פתוחה הממקסמת את  היתרונות של מיזם טכנולוגי חדשני עם יכולת פיתוח ויישום של חברה עתירת משאבים טכנולוגים המבוססת בשוק הרלוונטי. 
 
חיים רוסו
 
 
 
 
 
בחלק השני של המפגש התקיימה הרצאה של עדי דיאמנט, מנהל מעבדות החדשנות של מייקרוסופט ישראל.

עדי תאר כיצד מקיימות חברות ההיטק הגדולות במשק תהליכי חדשנות פתוחה המבוססים על חשיפת פיתוחים טכנולוגיים והעלאת רעיונות סביב טכנולוגיות אלו.
עדי סקר שלב אחר שלב את הבניית שיתוף הפעולה החל ממציאת מכנה משותף וכלה בהצגת התוצר הסופי. פירוט שלבי עבודת הצוותים המשתתפים בתהליך החדשנות מדגים היטב כיצד הארגון מפרה חשיבה חדשנית בעובדיו לטווח הארוך, תוצר משנה של התהליך שלעיתים עשוי אף להתעלות על התוצר הממשי של הפרויקט.

 
עדי דיאמנט
 
 

המפגש השביעי של פורום מנהלים לחדשנות יתקיים בתאריך 17.5.17, בחלקו הראשון נקיים "במה פתוחה" במסגרתה חברי הפורום יציגו את פעילויות החדשנות הפתוחה הנעשית בארגונם. בחלקו השני של המפגש תרצה עדי יופה, מומחית לחיזוי מגמות, על חשיבת עתיד והטרנדים הצפויים בעתיד הקרוב.  

 
22.3.17 המפגש החמישי
 
מימין: רונית אביב, רונן וינר, פרופ' מרים ארז ואבי כוכבא
 
בחלקו הראשון של המפגש אבי כוכבא, משנה למנכ"ל והממונה על חטיבת החדשנות בבנק הפועלים, תאר את הרקע להקמת חטיבת החדשנות בבנק הפועלים כמי שאמונה על עיצוב ובנית בנק הפועלים העתידי.
 
אבי כוכבא
 
כוכבא תאר את האתגרים בהחדרת חדשנות לארגון פיננסי מסורתי ושילוב חברות פינטק  במערך הבנקאי, ובכלל זה הציג אקוסיסטם מורכב, רגולציה דינמית, צורך בקיצור זמן הגעה מהיר לשוק וכן שיתופי הפעולה המחויבים בתחום. כל אלו על רקע השוק המשנה את פניו באופן מתמיד, החל מהבנקאות המקוונת בשנות ה- 90, הבנק הדיגיטלי החל משנות ה- 2000, לקראת עידן הבנק כיועץ פיננסי מהימן וחכם אליו אנו נכנסים כעת וחזון הבנקאות לשנים העוקבות.
 
 
כוכבא תאר את  גישת הבנקאות הפתוחה, ובהקשר זה מנה שיתופי פעולה מרתקים עם חברות סטארטאפ בתחום הפינטק, הקמת מעבדת חדשנות וביג דאטה עם הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון וכן שת"פ עם הבורסה לנירות ערך בלונדון סביב חברות סטארטאפ בתחום הפינטק.
 
רונן וינר
 
בחלקו השני של המפגש רונן וינר, מנהל תכנית RISE של חברת טבע, סקר את גישת החדשנות הפתוחה המיושמת בחברת התרופות הישראלית.
וינר מספר על מודל הגדילה של טבע המבוסס השלמת פערים בתחום הבריאות באמצעות מערכות לוקאליות. מתן תמיכה לשוני בתרופות המיוצרות על ידי טבע. תמיכה בכניסת טכנולוגיות ייחודיות לשווקים חדשים וניסוי טכנולוגיות משבשות ומודלים עסקיים חדשים.
האתגרים העומדים לפתחה של טבע הם: השונות בשווקים, במדינות הרפואית ברגולציה ובשפה.
הצורך לכסות- מרחקים, אוכלוסיות ותשתיות נחותות, אתגר נוסף טמון במימון הנדרש כאשר מדובר בשווקי מעוטי הכנסה ותמריצים ממשלתיים.
 

מאידך הזדמנות משמעותית טמונה ביכולת לבצע חקר צרכים ולהקפיד על גמישות. טכנולוגיות המובייל מאפשרות ומסייעות לבצע שינוי עד לכדי חדשנות טכנולוגית משבשות ומודלי עסקיים חדשניים.

לשם כך, טבע הקימה את פלטפורמת החדשנות RISE, הפועלת כסטרט-אפ בתוך טבע היוצרת טרנספורמציה משמעותית בתחום הבריאות העולמי ומתמקדת בתשעה אתגרים מרכזיים ביניהם, ניטור וטיפול באוכלוסייה הבוגרת, בית מרקחת מקוון, תוכנו לשמירה על הבריאות ומניעת מחלות, תמיכה רפואית טלפונית וכיוב'.
 
 
22.2.17 המפגש הרביעי
 
מפגש הפורום הרביעי התמקד בשיתופי פעולה בין גופים עסקיים כאחת מאבני היסוד של החדשנות הפתוחה.
 
משתתפי הפורום מאזינים להרצאתו של פרופ' לביא
 
בחלק הראשון של המפגש, פרופ' דובב לביא הציג את חשיבותם של שיתופי פעולה אסטרטגיים כאמצעי חדשנות.
שיתופי פעולה אסטרטגים הופכים למרכזיים יותר ביישום האסטרטגיה של ארגונים, בעיקר בתחומים בהם נדרשת חדשנות. מגמה זו נולדה מתהליכי גלובליזציה בשווקים, שינויים טכנולוגיים מהירים, וקיצור מחזור חיי מוצר. חברות רבות מגלות כי ניתן להסתמך על שיתופי פעולה אסטרטגיים ולא רק על תחרות, כך שהן נטמעות ברשתות שיתופי פעולה והופכות ל"מקושרות", במובן שהגבולות המסורתיים ביניהן נחצים. עולה השאלה כיצד חברות יכולות לנהל שיתופי פעולה כאמצעי חדשנות ויצירת ערך.
 
פרופ' דובב לביא

בהרצאתו, פרופ' דובב לביא הציג מגמות בתחום שיתופי הפעולה האסטרטגים, הבחין בין סוגים שונים של שיתופי פעולה, וענה על שאלות כגון – מדוע חברות נכנסות לשיתופי פעולה, מתי כדאי לשתף פעולה לעומת לרכוש חברה, כיצד בוחרים שותף מתאים, איך ניתן לייצר ערך בשיתופי פעולה, מהם הסיכונים והעלויות הכרוכים בשיתופי פעולה, וכיצד ניתן לנהל אותם בהצלחה. כל זאת, תוך הבאת דוגמאות מגוונות מהעולם העסקי.
 
רון שבילי
 
בחלקו השני של המפגש, רון שבילי סמנכ"ל הטכנולוגיות בקבוצת סלקום תיאר את המוטיבציה של קבוצת סלקום העומדת בבסיס פעילות החדשנות הפתוחה, רון הציג את מערך החדשנות הפתוחה על מסגרותיה, מגוון שיתופי פעולה מוצלחים עם חברות סטארטאפ ועם חברות בינלאומיות. ואת העקרונות להבניית DNA של חדשנות בקבוצה.
 

 
25.1.17 המפגש השלישי
 
 
המפגש השלישי של הפורום התקיים בסימן פלטפורמות לקידום חדשנות פתוחה.
 
מימין: נעם דנון, אורי בן פורת, רונית אביב, אורי אפק, אלישע כהן ופרופ' מרים ארז
 
אורי בן פורת
 
בחלקו הראשון של המפגש אורי בן פורת סמנכ"ל הקיימות והחדשנות בקבוצת שיכון ובינוי הציג את תוכנית BuildUp – לקידום חדשנות פתוחה בקבוצה.
אורי סקר את תחום הבניה באופן מעמיק על החסמים המרובים לקידום חדשנות בענף זה. על רקע סקירה זו הוצג הרציונל להקמת התוכנית, מבנה התוכנית ותובנות אישיות.
תוכנית BuildUp כוללת איתור של טכנולוגיה או קונספט העולה בקנה אחד עם הפעילות העסקית של ענקית הבנייה, בתמורה לסיוע מהחברה על ידי חיבור לפעילות העסקית, ליווי של אנשי מקצוע, בחינת המיזמים בשטח ועוד.
 
אורי אפק
 
אורי אפק, מנכ"ל dronomy הציג את פיתוח הרחפן האוטונומי המאפשר בקרה רציפה על תהליך הבניה. הרחפן האוטונומי טס במסלול קבוע ומצלם באופן עקבי את אתר הבניה, רצף התמונות משמש ליצירת תמונה תלת ממדית מדויקת על התקדמות הפרויקט. אורי המשיך וסיפר על המוטיבציה להשתתף בתוכנית  ,BuildUpלדבריו השתתפותם בתוכנית אפשרה להם גישה לניסוי הפיתוח באתרי בנייה של קבוצת שיכון ובינוי, דבר שאינו מובן מאליו ובזכותו הצליחו לשפר את פיתוח הרחפן לכדי מוצר איכותי בזמן קצר יחסית.
 

אלישע כהן
 
אחריו, אלישע כהן, מנכ"ל DoorBill הציג את חזונו לגבי תחום ה"בילינג" (גביה ותשלום) בסלולר.
אלישע הציג שירות שיאפשר לכל מחזיק בדירה לשלם חשבונותיו לוועד, לספקים חיצוניים, לרשות המוניציפלית ועוד באמצעות זיהוי חד-חד-ערכי על פי כתובת הדירה והמספר הסלולרי המשויך אליה.
אלישע תיאר את תרומתה של BuildUp ליישום החזון על ידי הפצת אפליקציית DoorBill בקרב בנייני מגורים בקבוצת שיכון ובינוי מה שהווה שדה לפיתוח המוצר לקבלת תובנות ושכלולו.
 
 

נעם דנון

בחלקו השני של המפגש, הציג נעם דנון, מנכ"ל Qmarkets פלטפורמה מקוונת לניהול חדשנות  פתוחה בארגוני ענק. נעם סקר גם מספר מקרי בוחן של שימוש בחוכמת ההמונים בתהליך החדשנות באמצעות הטכנולוגיה של Qmarkets.
 
 
 
 21.12.16 המפגש השני

המפגש השני של פורום מנהלים לחדשנות ה-7 התקיים במשרדי מיקרוסופט מת"מ, חיפה ביום ד' 21.12.16, במפגש השתתפו קרוב ל- 100 מובילי חדשנות מארגונים שונים בתעשייה, שזכו להיחשף לשתי נקודות מבט ייחודיות על מודל החדשנות הפתוחה בשתי הרצאות מרתקות.

ד"ר הילה ליפשיץ-אסף, חברת סגל בפקולטה לניהול באונ' ניו-יורק חקרה במשך שלוש שנים כיצד נאס"א השתמשה במודל החדשנות הפתוחה לפתרון אתגרים מדעיים טכנולוגיים ואסטרטגים.

הילה הציגה את הפוטנציאל הגלום ביישום חדשנות פתוחה ופריצות דרך כפועל יוצא ממנה.
מאידך, חדשנות פתוחה מציבה את הארגון בפני אתגרים בכל הנוגע לתפיסת הזהות המקצועית של  המו"פ אשר בארגונם מיושם תהליך שכזה נושא זה נדון בהרחבה והציף תחושות ותובנות חשובות בקרה המשתתפים. 
לצפיה

.

 
ד"ר הילה ליפשיץ-אסף
 
 מימין: רונית אביב, ד"ר הילה ליפשיץ-אסף ופרופ' מרים ארז
 

בחלק השני של המפגש, דניאל בראל, מנכ"ל סופטוויל ויזם סדרתי, הציג את מודל החדשנות הפתוחה מנקודת מבטו  של סטארטאפיסט.  בהרצאתו המרתקת של דניאל ראינו שחברות סטארטאפ תלויות בחדשנות פתוחה להשלמת פיתוח הטכנולוגיה שלהן ובייחוד לטובת הבאתה לשוק. מגבלת המשאבים והגודל של הסטארטפ מצריכים אותו להיות ממוקד באופן מוחלט בליבת העשייה. ליבת העשייה אינה מספיקה להבשלת טכנולוגיה ומוצר ולכן נדרשת חדשנות פתוחה עם גופים גדולים יותר הן בפן העסקי, קורפורייט, והן בפן המחקרי, אקדמיה.

לפיכך, בניית אסטרטגיה דומיננטית וברורה לחדשנות פתוחה המבוססת על שיתופי פעולה חיצוניים אסטרטגים הם הכוח אשר מאפשר לסטרטאפ למצות את משאביו ולהביא את הטכנולוגיה לכדי מימוש.

במידה והחדשנות הפתוחה אינה בנויה נכון, הסטארטפ הוא הראשון להיפגע ולעיתים אף לשלם במחיר של סגירה לאור רגישותו הרבה לשינוים בסביבה העסקית בה הוא פועל.
דניאל הציג מספר דוגמאות לשיתופי פעולה אותם מקיימת סופטוויל יחד עם גופי מחקר גופים יצרניים וחברות ענק.
לצפיה 

 
 דניאל בראל
 
דניאל בראל ורמי גזית עם צוות מרכז הידע לחדשנות
 

23.11.16 פתיחת פורום מנהלים לחדשנות השביעי בטכניון


פורום מנהלים לחדשנות ה- 7 בטכניון נפתח ביום ד', ה- 23.11.16, במשרדי מייקרוסופט, מת"מ בחיפה.

הפורום יתמקד השנה באסטרטגיית החדשנות הפתוחה ויישומיה בקרב התעשייה וישתתפו בומנכ"לים, סמנכ"לי מו"פ מנהלי ומובילי חדשנות ממעל ל 50 חברות מהתעשייה הישראלית על כל גווניה ובכלל זה החברות הבאות:
 
 
 
בחלק הראשון של מפגש הפתיחה סקרה דפנה גוטשלק, ראש תחום חדשנות באמדוקס, את אסטרטגיית החדשנות הפתוחה של אמדוקס, דפנה תיארה את תמהיל התוכניות לקידום חדשנות בקרב הארגון המבוססת על שני ערוצים מרכזיים: 
 
הערוץ הפנים ארגוני כולל:
  • תהליכי אינקובציה
  • יחידות עסקיות בתוך הארגון - בניית חדשנות המיועדת ליחידות מסוימות.
  • Disruptive Leadership - עוסק בפיתוח האנשים שיכולים להביא את הdisruption מתוך הארגון
  • innovation week - באמדוקס בכל העולם בכל השבוע מציינים חדשנות - כל יום עושים משהו אחר.
 
ערוץ החדשנות הפתוחה כולל את הפעילויות הבאות
  • מרכזי חדשנות משותפים לאמדוקס וללקוחות שלהם.
  • enreach - תוכנית הסטארטאפים של אדמקוס,
  • עבודה עם האקדמיה
  • VC ואינקובטורים
  • עבודה עם הממשלה בנושא של cyber security.
כמו כן, דפנה סקרה את שיתופי הפעולה בין אמדוקס לחברות אחרות, האתגרים שעומדים מול חברות גדולות בהטמעת חדשנות ועוד.
 
 מימין: רונית אביב, דפנה גוטשלק ופרופ' מרים ארז
 
בחלק השני של המפגש סקר יוני בלאו, מנהל תחום ההשקעות והחדשנות של פלקס, כיצד התפתח המושג "חדשנות פתוחה" החל מספרו של צ'סברו (2003) ועד היום, ההרצאה לא הוסרטה אי לכך אנו מביאים לכם את עיקרי ההרצאה מתוך דו"ח רשות החדשנות. יוני בלאו היה בין כותבי הפרק העוסק באסטרטגיית החדשנות הפתוח בדו"ח זה.  
  
יוני בלאו


מחדשנות סגורה לחדשנות פתוחה
במאה הקודמת נהוג היה לחשוב כי מקור החדשנות העיקרי של חברות מצוי בתוך החברה המתמחה וכי ידע יש לפתח ולשמר בארגון. לאורך השנים חברות אימצו שיטות שונות לניהול חדשנות פנימית – כמו לדוגמה שיטת החזיתות הידועה כשיטת 70/20/10 – באופן המטפח פיתוחים וחידושים תוך-ארגוניים, בהנחה שהחברה מקצועית בתחומה ויודעת לפתח בעצמה תחומי פעילות, מוצרים ושירותים חדשים. ההכרה בחשיבותה של החדשנות הובילה להקצאת משאבים ותכנון אסטרטגיית חדשנות אשר תפקידה להצעיד את הארגון קדימה ולשמר או לשפר את מיקומו בשוק.

בשנת 2003 פרסם הנרי וויליאם צ'סברו את ספרו "חדשנות פתוחה" בו הוא תיאר מודל עדכני לחדשנות ארגונית: מודל זה קובע כי חברה לא יכולה להסתמך בתהליכי החדשנות שלה אך ורק על פיתוחים פנימיים, אלא עליה לשתף פעולה עם גורמים חיצוניים, בהם מוסדות אקדמיה, חברות הזנק, שותפים עסקיים, לקוחות, ספקים וכן הלאה. המודל מתאר את משפך הרעיונות והפיתוחים בחברה ומפרט באילו דרכים ניתן לאמץ ידע חיצוני מצד אחד, ולהוציא ידע אל מחוץ לארגון מצד שני. כך למשל, חברה יכולה לקיים מחקרים משותפים עם חוקרים באוניברסיטה, לסחור בזכויות פטנטים, להשקיע בחברות הזנק או לרכוש חברות טכנולוגיה.

המודל שפיתח צ'סברו מהווה בסיס לחדשנות הנהוגה היום במרבית החברות. התובנה העולה ממנו, בדבר הצורך לשלב בין מקורות חדשנות פנימיים וחיצוניים, הייתה גם המניע להגעתן של חברות-ענק בינלאומיות לישראל, שנודעה בעולם כ"סטארט-אפ ניישן" בזכות שפע הפיתוחים הטכנולוגיים הנוצרים בה. את הביטוי לתופעה זו ניתן לראות לרוחב התעשייה, החל משיתופי פעולה עם אוניברסיטאות ורכישת פטנטים, דרך מימון חממות טכנולוגיות ופתיחת אקסלרטורים, הקמת קרנות השקעה והשקעה ישירה בחברות צעירות ועד לרכישות של חברות שלמות והקמת מרכזי פיתוח בישראל. כיום אפשר לומר בגאווה שאין בנמצא חברת 500 fortune אחת שלא נקטה בצעד אקטיבי כלשהו במטרה להתחבר לתעשיית היזמות הישראלית.
 

חדשנות פתוחה - הדור הבא
גישת החדשנות הפתוחה המסורתית עדיין שמה במרכז את הארגון ואת ערוצי המחקר, הפיתוח והמסחור שלו עצמו. אך כיום, אנו עדים לניצניה של מגמה אחרת, מעניינת לא פחות שצפויה להביא לעלייה מטאורית של חברות מסוג שונה: אלה שאינן מסתפקות באימוץ חדשנות חיצונית פנימה, אלא ממנפות קהילות שלמות, גופים ממשלתיים וחברות נוספות על מנת ליצור חדשנות מבוזרת תוך התקהלות סביב חזון משותף.

חדשנות פתוחה 2.0 – האתגר במרכז

למרות שבירת הפרדיגמה והשימוש בקהילת מפתחים על מנת לקיים אקוסיסטם של חדשנות מבוזרת, החברות שהוזכרו עדיין שמות במרכז את המותג שלהן ולא את החדשנות או את החזון המשותף. זו ככל הנראה הסיבה שהביאה חוקרים להתחיל ולאמץ מודל חדש - חדשנות פתוחה 2.0, אם תרצו. מודל הסליל המרובע (The Quadrupel Helix Model) שם במרכז את האתגר או נושא החדשנות ומאגד סביבו את המאמצים של גופים ממשלתיים, אוניברסיטאות וגופי מחקר, חברות ואינדיבידואלים. רשתות חדשנות שכאלה נקראות גם 'חדשנות בין-ארגונית' שתפקידה לקדם את האינטרס המשותף לקידמה, כך שכל בעלי העניין יצאו נשכרים.

חלוצי גישת רשתות החדשנות הם מקימי חברת Local Motors מפיניקס, אריזונה, שעשו צעד נחשוני כאשר אימצו את מודל הסליל המרובע על מנת לשנות את עולם הרכב מן היסוד. Local Motors הוקמה על ידי מהנדסים חובבי רכב, המונעים על ידי תשוקה עמוקה לחדשנות והתאמה אישית בעולם הרכב. מייסדי החברה שמו לעצמם למטרה להוות אלטרנטיבה ליצרניות הרכב השולטות בידע ובכלים לייצור הדורות הבאים של הרכבים ולהתמודד עם האתגרים הקשוחים של עולם הרכב.

חברת Local Motors שברה למעשה את המונופול של מחלקות האסטרטגיה והפיתוח בענקיות ייצור הרכבים על הידע ותהליך קבלת ההחלטות. בשנת 2007 השיקה החברה פלטפורמה אינטרנטית המאפשרת יצירה משותפת (Co-Creation) והפקידה את תהליך יצירת הידע וקבלת ההחלטות בידי "המשוגעים לדבר" – אותם אנשי שטח, שחושבים ונושמים מכוניות, אלה שרואים רחוק וחולקים חזון משותף לשינוי פרדיגמות בתעשייה זו. מעצבי ומהנדסי הקהילה משתפים פעולה במטרה לעצב ולייצר חלקי רכב מותאמים אישית בשיטה שלOpen Source Design , ובסופו של יום, הם גם הלקוחות הסופיים של מוצרי החברה.



פילוסופיית החדשנות הפתוחה של אילון מאסק
אחד מחלוצי הגישה הינו היזם הסדרתי אילון מאסק ששם לעצמו למטרה לפתור את בעיות התחבורה הפרטית והציבורית העומדות בפני האנושות במאה ה-21. "כל הפטנטים שלנו שייכים לכם", כך נפתח הבלוג של חברת טסלה שבבעלות מאסק. יתרה מכך, חברת טסלה הצהירה כי לא תנקוט צעדים משפטיים נגד יוצרים שישתמשו בטכנולוגיה בתום לב. בכירי המשק בעולם הטכנולוגיה גרדו ראשם נוכח אסטרטגיית הקוד הפתוח של טסלה. אבל, בטסלה השכילו להבין שסלילת הדרך למהפכת הרכב החשמלי לא יכולה להיעשות תוך כדי הנחת מוקשי קניין רוחני לרגלי יזמים וקהילות חובבי רכב. רישום הפטנטים נועד אך ורק להקשות על החברות הגדולות להשתמש בטכנולוגיה שלה ליצירת יתרון תחרותי ו"להכות" אותה בזירה העסקית.

בשנת 2013 הצית מאסק את שדה הקוצים של החדשנות הפתוחה כאשר הציג את Hyperloop - קונספט תחבורה חדשני ושאפתני לפיו רכבת בצורת קפסולה תנוע באמצעות לחץ אוויר בתוך צינור גדול (tube) במהירות של 1,220 ק"מ לשעה. כאשר התגבש הרעיון במוחו של מאסק עמדו בפניו שתי אפשרויות: האחת - לפתח את הטכנולוגיה החדשנית שלו במרתפיו החשוכים של הקניין הרוחני, והשנייה - לעשות זאת במדשאות שטופות השמש של החדשנות הפתוחה. גם בחברת Hyperloop, כפי שעשה בטסלה, בחר מאסק באופציה השנייה. על מנת להתמודד עם האתגר, רתמה חברת SpaceX שבבעלות מאסק את מנועי החדשנות הפתוחה והשיקה תחרות נושאת פרסים. התחרות קוראת לסטודנטים וצוותי מהנדסים עצמאיים לעצב את תא הרכבת, כאשר העיצובים המוצלחים ביותר ישמשו את החברה לבדיקת היתכנות של אב טיפוס ראשוני שיצטרך לעבור בהצלחה מרחק של 1.6 ק"מ. לתחרות נרשמו כ-700 צוותי מהנדסים עצמאיים, מתוכם נבחרו כ-120 שיתמודדו על הזכות לעצב את עתיד התחבורה הציבורית בעולם.
 

   
אלבומי תמונות
 
 
מרכז הידע לחדשנות 
בניין בלומפילד חדר 319  | הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול | הטכניון, חיפה
04-8293397 | innovation@technion.ac.il | 04-8294399
© 2014, כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחדשנות.  תנאי שימוש