חפש  
משאבי למידה
חברי החדר
יאן שלידניאל בראל אייל אוריאליRicardo Gilead Baibich
Ido LapidotLior DoronYacov MalinovichProf. Miriam Erez - KCI Chair
רונית אביבProf. Shlomo Maitalד"ר עמית גופריונתן פנטנוביץ
יריב בשיהוידע (יויו) מנדלDani Harari SVP Global Strategyפרופ' שיזף רפאלי
ד"ר שלמה מרקלnir lampertדניאל ברנבאום
yanivcoנחום איצקוביץרויטל הנדלרEli Itin
אבי חסון המדען הראשי במשרד הכלכלה יוסי אקרמןעמרי זיורועי חרמוני
ד"ר איה סופרסער יוסקוביץ'דין פארTed Talks
פרופ' אמיר עמדיניסן אלימלךדגן אשלד"ר עדי אייל
פרופ' מרים ארזד"ר הילה ליפשיץ-אסףאורי בן פורתאורי אפק
רונן וינרחיים רוסומורן לזר
 

חדר זה הינו חדר עבודה פתוח -כדי להגיב לדיונים המתקיימים בו עליך להירשם כמשתמש באתר.
כללי
   
 
24.1.18 מפגש שלישי
 
ביום ד' 24.1.18 נערך המפגש השלישי של "פורום מנהלים לחדשנות" של מרכז הידע לחדשנות בטכניון.

בחלקו הראשון של המפגש האזנו להרצאתו של  אהרון אהרון, מנכ"ל רשות החדשנות  בישראל.

אהרון פתח את דבריו עם נתונים מרשימים על התרבות היזמות בישראל, לעומת מדינות ה-OECD. הוא מתאר מעורבות הולכת וגוברת של חברות רב-לאומיות בישראל. כיום, כ-320 חברת בין-לאומיות פעילות בישראל, ורובן מקיימות בארץ אתרי מחקר ופיתוח. לאחרונה חברות רבות מגיעות לישראל מהמזרח (סין, יפן והודו) על מנת להקים בארץ  מרכזי מו"פ. אהרון סקר את השפעת ההיי-טק על המשק הישראליעם אחריות ל-  43% מסך כל הייצוא של המדינה.

אהרון הציג את הצבא כאחד המנועים המשמעותיים בהפיכתה של ישראל למעצמת חדשנות. בגיל מוקדם שכבת הגיל הצעירה בישראל מתמודדת עם פרויקטים, משימות ובעיות בסדרי גודל מרשימים. תופעה זו גורמת לצעירים המשתחררים מהצבא לסיים את השירות עם תחושת מסוגלות גדולה וניסיון רלוונטי.

עם זאת, בישראל קיימים עדין אתגרים משמעותיים. לדוגמא: לא קיים חילחול מטה של ההצלחה בהייטק והפריון לעובד בממוצע נמוך משמעותית ממדדי OECD ו-G7. כמו כן, השקעה ממשלתית בחדשנות ביחס לתמ"ג נמוכה, בהשוואה למדינות מובילות. עוד ציין אהרון כי הממשלה משקיעה כיום בעיקר בכשלי שוק, במקומות שבהם השוק הפרטי לא מצליח. כך למשל, בישראל אין תעשיית רכב, אך החל מהזמן בו החלה להתגבש הבנה כי רכב יהפוך בקרוב ל"מחשב על גלגלים", ניכרת השקעה ממשלתית ביוזמות בתחום המערכות האוטונומיות לרכבים. כיום קיימים למעלה מ-500 סטארט-אפים בתחום זה, בו ישראל מובילה. לצפיה בהרצאה

 
 
בחלקו השני של המפגש האזנו להרצאתו של חיים פירטינסקי, סמנכ"ל רווחיות ב-N-join וממובילי "סימנס דינמו" בישראל

פירטינסקי פתח את דבריו עם תיאור המהפכה התעשייתית 4.0. מונח זה נטבע על ידי חברת סימנס בגרמניה וקיבל את השם המקביל “Industrial internet” על ידי חברת General Electric בארה"ב. פירטינסקי תיאר כיצד מהפכה זו יצרה הזמנות לחברות כמו N-join, המספקות פתרונות חכמים לתעשיה המסורתית. מעבר לכך, הסביר כיצד שיתוף הפעולה החלוצי עם שטראוס אפשר דריסת רגל מרשימה: שינויים בקווי היצור נתפסו כקושי משמעותי עבור שטראוס בשל עלותם הגבוהה. באמצעות הטכנולוגיה שהוחדרה למפעל, התאפשרה למידה בזמן אמת המאפשרת חילופים מהירים באפקטיביות גבוהה.

בהמשך, תאר פירטינסקי את הצמיחה האדירה של  ה"אינטרנט של הדברים" (IoT) בתעשיה בחמש השנים האחרונות עד לכדי 128 חברות פעילות כיום בתחום בישראל. לצפיה בהרצאה



27.12.17 מפגש שני


ביום ד' 27.12.17  התקיים המפגש השני של "פורום מנהלים לחדשנות" בטכניון.
בחלק הראשון של המפגש, האזנו להרצאתו של גבי זודיק, סמנכ"ל טכנולוגיות מידע וראש מחלקת הפיתוח של מערכת ווטסון לתחום ה- IoT , בחברת  IBM.
בהרצאתו הציג זודיק את האתגרי המחקר המשמעותיים איתם מתמודדת יבמ בפיתוח תחום זה. אתגרים הנפרשים מהיכולות של פלטפורמת ה- IOT החל מטכנלוגיות קצה ועד לטכנולוגית הענן באופן המתאר כיצד ניתן להפיק תועלת מטכנולוגית הבינה המלאכותית.
זודיק סקר מגמות עתידניות  המשולבות בשגרת חיינו ותיאר כיצד ניתן להשתמש במאגרי הנתונים ההולכים וגדלים על מנת לספק פתרונות מותאמים-לקוח כגון: כלי סיוע לטכנאים בתחום תיקון מערכות מורכבות, זירת מסחר המבוססת על רחפן נגישה לכל,  פתרונות חדשניים בשמירה על בטיחות עובדים, תחזוקה חזויה באמצעות ניתוח מידע אקוסטי, ניתוח חזותי בשרות, פיקוח על ייצור, מערכת שמע ברכב אשר פועלת בצורה פרואקטיבית בהתאם לנסיבות וכךמעירה אותנו 15 דק' לפני הזמן בגלל פקקי תנועה, או מתאימה את סוג המוזיקה המושמעת בהתאם לשעה ביום ולמצבו של השומע וכיוב'
כמו כן, מגולל זודיק את סיפורה של IBM בעידן הנוכחי והעתידי, תוך סקירה של האתגרים עמם יש להתמודד כגון התאמת המערכות הקיימות למליוני משתמשים, לעומת אלפים המשתמשים בהן כיום. מעבר לטכנולוגיות חדשות כגון פלטפורמות ענן לעיבוד מאגרי נתונים עצומים ושימוש בבינה מלאכותית. לצפיה בהרצאה



בחלק השני של המפגש, האזנו להרצאתה של דפנה אבירם-ניצן, מנהלת המרכז לממשל וכלכלה, במכון הישראלי לדמוקרטיה.
בהרצאתה, סקרה אבירם-ניצן את האופן בו יראה שוק העבודה העתידי. אבירם-ניצן מתארת מצב בו שינויים במבנה התעסוקה ובטכנולוגיה ישפיעו על האופן שבו שוק עבודה יראה. ההבדלים הקיימים בין ההיי-טק לשאר התעשיות באופן ההעסקה ובתנאיה ילכו ויגדלו, והקיטוב המוכר לנו כיום יהפוך משמעותי יותר. כמו כן, משרות המאוישות על ידי נותני שירות ישנו את פניהן כליל, כך שהעובדים יהיו אלה שמפעילים מערכות מתן שירות.
על מנת להיערך לשינויים מהותיים אלה, משקי העבודה צריכים להכשיר את עובדים תוך כדי עבודה. "On the job training" תהפוך להיות מתודת מפתח שתבחין בין משקים המצליחים להתאים עצמם לשינויים, ובין הנותרים מאחור החשופים לסכנת היעלמות. לכן במקום לגייס עובדים המגיעים מראש עם יכולות שלא ניתן לצפות את הצורך בהן מראש, ארגונים יוכלו להכשיר את כוח העבודה שלהם תוך כדי תנועה, ולהתאים את  מגוון היכולות למשימות שתידרשנה בעתיד לצפיה בהרצאה




29.11.17 פורום מנהלים לחדשנות ה- 8 בטכניון יוצא לדרך...


ביום 29.11.17 נפתח "פורום מנהלים לחדשנות" ה- 8 בטכניון בסימן ניהול חדשנות בעידן המהפכה התעשייתית הרביעית.
באירוע נכחו מנכ"לים מובילי חדשנות וסמנכ"לי מו"פ ממגוון תעשיות בתעשיה הישראלית




פתח את התוכנית ינון דולב, ראש תכנית ה"האצה" של חברת General Electric.
על פי דולב, התייעלות טכנולוגית ופרסונלית עתידה להביא לגידול משמעותי בעולם וכן בישראל, אך בבסיס התייעלות זו, עומדים מספר אתגרים:

ההון האנושי הנוכחי אינו חשוף ובקיא בטכנולוגיות חדשות, השינוי מעורר חשש רב, במיוחד בקרב ארגונים בתעשייה המסורתית, המהפכה מחייבת שיתוף מידע אך, ככל שנזרים יותר מידע מקוון יש יותר סיכון לפירצות אבטחה וכן נדרשת השקעה בתשתיות (למשל, חיבור קו יצור לטכנולוגיה חכמה) מה שגובה מחיר כלכלי כבד.

דולב מציג מודל להתמודדות עם אתגרים אלו בחמישה שלבים:

1. מודל אופרטיבי
- בחינת נקודות ה"כאב", הכשל ומציאת פתרונות נקודתיים לכדי התייעלות.
2. פלטפורמה- חומר גלם החשוב ביותר בתחום התעשייה בשנים הקרובות הוא הנתונים. באופן מפתיע, כיום רק 10% מהנתונים בארגון מנוצלים. יש לתת מענה למספר שאלות: מה מידע מופק בארגון שלנו? בכמה מתוכו אנו משתמשים? כמה שווה tera-byte אחד של מידע? לאחר שיש מענה מספק לשאלות אלה, ניתן להקים פלטפורמה מתאימה לניהול המידע.
3. אקו-סיסטם שיתופי- פרטנרים מהווים כוח. למה להמציא משהו חדש בבית אם מישהו כבר עשה אותו בחוץ?
4. מוכרחים לבצע שינוי בתפיסה התרבותית של הארגון, השינוי המהותי הראשון הוא מעבר ממוצרים לשירותים. השינוי השני הוא ההבנה כי טאלנטים שבעבר לא היו רלוונטיים כמו בוגרי מדעי המחשב הם כיום שחקני מפתח בתעשייה המסורתית
5. מודל עסקי חדש – טרנספורמציה דיגיטלית מספקת הזדמנות לחדשנות במודל העסקי, כמו אימוץ של  כלכלה תוצאתית קרי, מכירת מוצר לפי הערך שהוא עתיד להפיק ללקוח. 


לצפיה בהרצאה

 

בחלקו השני של המפגש מיה אלחלל- עתידנית סקרה כיצד הגבול בין פיזי, ביולוגי ודיגיטלי מטשטש בקצב חסר תקדים. מיה תתמקד בהשלכות התופעה אשר זכתה לכינוי "המהפכה התעשייתית הרביעית" על מערכות חיינו. בהרצאתה, מיה סקרה אוסף טכנולוגיות שהבשילו לאחרונה לכדי יישום והפצה רחבה והביאו לחשיבה מחודשת על הנחות היסוד בכמה מתחומי חיינו - בראשם משך חיינו בבריאות טובה.
מיה הציגה גם גורמים משמעותיים להצלחה במהפכה התעשייתית הרביעית ובכלל זה:

1. קסטומיזציה - התאמה מקסימלית לצרכי הלקוח.
2. אוטודידקטיות- בעקבות האוטומציה המתפשטת, למידה עצמאית של עובדים וארגונים הופכת היכולת המשמעותית ביותר על מנת לשמר יתרון תחרותי.
3. תזמון - התחומים ה"חדשים", כמו הדפסת תלת מימד, היו כאן כבר מזמן. מה שהשתנה הוא שכעת יש את הטכנולוגיות והשוק המתאימים כדי לייצר שינוי משמעותי בתחומים אלה. יש לדעת לחזות את התזמון הנכון ולהצטרף למהפכה.

מיה חתמה את הרצאתה בנימה אופטימית ומספרת כי "יוניקורנים" כבר לא נדירים כבעבר, וכי רק בשנה האחרונה הגיעו 100 חברות אל מעמד זה.

 


.

 

   
אלבומי תמונות
 
 
מרכז הידע לחדשנות 
בניין בלומפילד חדר 319  | הפקולטה להנדסת תעשיה וניהול | הטכניון, חיפה
04-8293397 | innovation@technion.ac.il | 04-8294399
© 2014, כל הזכויות שמורות למרכז הידע לחדשנות.  תנאי שימוש