אנו מאמצים גישה של מחקר פעולה כדי לבחון את הישימות של מפגשי תדרוך-תחקיר – מודל למידה רפלקסיבי מבוסס צוות הנמצא בשימוש בחיל האוויר – למחלקות הכירורגיות של מרכז שלישוני מרכזי ואזרחי בישראל, ולחקור את ההשפעה הפוטנציאלית של מודל כזה על שכיחות שליליות שניתן למנוע. אירועים במחלקות אלו. בהתחשב בדמיון והשוני בין שני ההקשרים של הצוות (כלומר, צוות כירורגי וצוות טיסה), אנו בוחנים חסמים פוטנציאליים ליישום של טכנולוגיית תדרוך-תחקיר כזו בעולם הכירורגיה, דנים בדרכים בהן היו מחסומים כאלה. להתגבר במידה רבה במקרה המסוים שנבדק, ולהציג את המודל המיושם כעת על ידי המחלקות הכירורגיות במחקר שלנו. בנוסף, בהתבסס על גישה תיאורטית מבוססת, אנו מייצרים הצעות לגבי האופן שבו מסגרות תדרוך-תחקיר עשויות לשפר את התוצאות הקשורות לאיכות של צוותי ניתוח בבתי חולים. אנו מקדישים תשומת לב מיוחדת לאותם היבטים של מודל הלמידה מבוסס הצוות – כמו התמקדות בשקיפות נטולת סטטוס וניתוח מבוסס מערכות – שנועדו לקדם כפול לעומת פשוט למידה בלולאה אחת.

Vashdi-et-al.-2007הורד
דילוג לתוכן